מאגר סיפורי מורשת

שמי נירה שרה חסין, ולאחר הנישואין רוזן. נולדתי בשנת 1942בתל אביב וגרתי ברחובות.

לאימא שלי קראו פירה ולאבא שלי קראו בנימין. היו לי שתי אחיות צעירות ממני – לאמצעית קוראים רותי ולקטנה קראו תמי. ההורים שלי עלו מרוסיה בזמן העלייה הרביעית, במחצית הראשונה של המאה העשרים,

הילדות שלי הייתה ברחובות. כשהייתי בכיתה א' התרחשה מלחמת השחרור והתקופה הזו השאירה בי זיכרונות רבים ומאוד עמוקים. השפעתם של הזיכרונות האלה מלווה אותי עד היום והשאירו בי אהבה מאוד גדולה למדינה וחרדה לגורלה.

אלה זיכרונות של אזעקות, ריצה למקלטים ובני משפחה שהיו הרבה זמן מחוץ לבית והשתתפו במלחמה. מכאן מגיעה תחושה של אחריות, שותפות ומעורבות במה שמתרחש במדינה.

למדתי בבית ספר יסודי ובתיכון ברחובות. באוניברסיטת תל אביב למדתי ספרות ומקרא. הכי אהבתי ללמוד ספרות ואנגלית. אחר כך עבדתי כמורה לספרות בתיכון ברחובות.

התחתנתי בשנת 1960 אחרי סיום התיכון. בשנת 1970 עברנו לגור ברמת השרון.

הזוית האישית

דניאלה הנכדה המתעדת: כששמעתי על תכנית הקשר הרב דורי, שמחתי על ההזדמנות שניתנה לי להיות עם סבא וסבתא שלי ולדבר איתם. על הסיפור של סבא שלי של השואה ידעתי, אבל הוא לא סיפר על החוויה בשואה כילד; ועל סבתא שלי לא ידעתי הרבה, ושמחתי על ההזדמנות ללמוד עליה ועל סבא שלי עוד כי תמיד יש מה ללמוד. בנוסף התרגשתי שהם מפנים את הזמן שלהם במיוחד עבורי ובאים לבית הספר בשביל להיות איתי. נהניתי להיות איתם, ופשוט להקשיב להם מדברים ומספרים.