מאגר סיפורי מורשת

שמי הראל יעקב סלוק, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד סיפור מהחיים של סבא שלי, ירון הראל.

סבא סיפר לי סיפור על המשפחה שלי, על המשפחה של סבא רבא שלי שהיה ילד בבוכרה. "אמירות בּוּכָרָה (באוזבקית: Buxoro Amirligi) הייתה מדינה במרכז אסיה שהתקיימה בשנים 1920-1500. החל משנת 1868 הייתה מדינת חסות של האימפריה הרוסית. שטחי האמירות מחולקים כיום בין אוזבקיסטן לבין טג'יקיסטן. מבחינה גאוגרפית, שטח המדינה כונס סביב אגן הניקוז של נהר אמו דריה, והוא נחלק לשניים – החלק המערבי והחלק המזרחי: החלק המערבי הוא ערבה נטולת גבעות, בעוד החלק המזרחי הררי מאוד. שטחי מדבר מהווים את חלק הארי של הארץ. החקלאות התבססה על השקיה בנווה מדבר." (ויקיפדיה)

החיים שם היו טובים עד שיום אחד היו נקישות חזקות על הדלת, אלו היו אנשים זרים. סבא רבא וסבתא רבתא פתחו להם את הדלת ופחדו שיעשו להם משהו. האנשים אמרו להם שיביאו להם את כל הכסף והם לא יעשו להם כלום. בני המשפחה פחדו מאוד ולא ידעו מה לעשות. הם הציעו להם דברים אחרים שהיו בבית, אבל הם לא רצו כלום – הם רצו רק כסף לא נותר להם דבר לעשות, הם הרימו ידיים ונתנו להם את הכסף. תמיד למשפחה של סבא רבא שלי היה כסף מוחבא – אותו הם לא הביאו להם, אבל אז סבא רבא שלי חשב שצריך לתת גם את הכסף המוחבא, והוא נתן להם את הכסף ולא נשאר להם כלום.

אחרי חוויה כזו המשפחה התחילה לחשוב על עלייה לישראל, למקום בטוח יותר ליהודים, והנה כיום כולנו כאן, בישראל.

הזוית האישית

הראל: נהניתי לעשות את התכנית ולמדתי על סבא שלי ועל שורשיי.