מאגר סיפורי מורשת

הנכדה שילת גוטפרוינד מתעדת את סיפורו של סבא פנחס וקנין במסגרת תכנית הקשר הרב דורי,

סבא פנחס הוא סבי מצד אמי, סבא פנחס נולד במרקש שבמרוקו, הוא נקרא על שמו של רב חשוב במרוקו. הוא נולד בשנת 1955. בשנת 1956, בהיותו בגיל שנה, הוא עלה לארץ עם הוריו, בן יחיד להוריו – בנם הבכור. שאר אחיו נולדו אחריו בישראל.

סבא מספר, שהוא זוכר משנות ילדותו את הבית בשדרות. היה זה בית קטן בן שלושה חדרים לשמונה אחים והורים. הוא זוכר גם, כיצד כיבסו ביד את הכביסה, כי לא הייתה להם מכונת כביסה. הוא ואחיו היו משחקים בעיקר בחוץ, כי בבית לא היה מקום לשחק ולהביא חברים. הוא גם זוכר מחיי היום יום, איך הם היו ישנים ראש וזנב.

בית הכנסת היה בשכונה קרוב לבית.

סבא אהב במיוחד סוכריה על מקל, שהיום אפשר להשיג רק במכולת של גור, בקצה המקל הייתה סוכרייה של תרנגול אדום.

סבא זכה להכיר את סבו וסבתו – סבא מספר:" סבי היה מכין נעלי בית מצמיגים של רכבים, וסבתי הייתה עובדת ברקמה של שמלות חגיגיות"

סבא פנחס למד בבית ספר "שיקמים". הוא למד את המקצועות, שאנו לומדות גם היום. הוא אהב מאוד את שעורי גאוגרפיה וטבע. המורה שזכור לו במיוחד הוא המורה גדעון, מדוע דוקרא את המורה גדעון – את הסיבה לך, נבין  על ידי הסיפור הבא.

פטירתו של אביו בטרם עת

אחד הזיכרונות הכי עצובים של סבא, הוא פטירתו של אביו. הוא היה אז בגיל 11 בסך הכול. וכך מספר סבא בעצב: "הייתי אז בן אחת עשרה, תלמיד בכיתה ה'. אבי נלקח לבית החולים ביום רביעי עקב המחלה הידועה. במוצאי שבת באו אלינו, והודיעו  לנו, שאבי נפטר. אני הייתי הבן הבכור. ישבנו כולנו ובכינו. למחרת ביום ראשון השתתפנו בלוויה של אבי. המורה גדעון, ליווה אותי וניחם אותי במהלך הלוויה וגם אחר כך.

אך, עקב פטירת אבי נאלצתי בגיל מוקדם לפרנס את המשפחה. יצאתי לעבוד בגיל צעיר מאוד. עבודתי הראשונה הייתה במכבסה, זה המקום היחיד שהסכימו להעסיק אותי בעבודה בגלל גילי הצעיר."

כשסבא הגיע לגיל גיוס הוא התגייס ושרת בצבא בחטיבת גבעתי.

הזוית האישית

שילת: תודה לך סבא, הסיפור שלך היה מרתק, מאחלת לך את כול הטוב בעולם בעז"ה.