מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סבא משה מולה יאסו

סבא נולד באתיופיה בשנת 1941 בכפר סנגבתיה. לסבא היה מאוד כייף בילדות. סבי היה בכפר עם הוריו והאחים. הם היו שומרים על העזים, הפרות והכבשים מהבוקר עד הערב. עד גיל ארבע עשרה הוא שמר על החיות. בגיל ארבע עשרה הוא התחיל לשתול חיטה ולמכור אותה. מהגידול הזה המשפחה התפרנסה ותמיד היה להם אוכל.

בגיל שמונה עשרה סבי התחתן עם סבתא שלי בוסנה. הם הולידו חמישה ילדים וכולם מוצלחים. הם יודעים הרבה שפות כגון: אנגלית עברית ואמהרית.

העלייה לארץ

בגיל ארבעים ואחת סבא עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

בדרך לישראל היו איתם אנשים נוספים, זקנים וגם תינוקות. כמה מהם נפלו ומתו בגלל הקשיים. מזג אוויר היה חם מאוד, היה חוסר במים ואוכל וגם אנשים סבלו ומתו ממחלות שונות. הם עברו בדרכם דרך סודן. הם יכלו ללכת רק בלילות ובמשך היום התחבאו או ישנו במקומות מוצלים שהיו ממש נדירים במדבר.

החלום העיקרי של סבי היה לעלות לארץ ישראל ושם להקים בית. חלומו התגשם. יש לו חמישה ילדים, 21 נכדים ונינה אחת. כייף לו והוא כל הזמן מתפלל שיהיו לו עוד ועוד נכדים ונינים.

החיים בישראל

כשהם הגיעו לארץ ישראל הם למדו באולפן בנהריה. באולפן הם למדו בעיקר עברית.

סבי עבד במפעלי נייר בחדרה במשך ארבע שנים. אחרי זה הוא חזר לקריית מלאכי ועבד בעירייה במחלקת מים. הוא עבד בשביל לפרנס את משפחתו, שיהיה לילדיו אוכל ומים.

החג שסבא שלי אוהב זה חג הסיגד, מכיוון שזה החג שמזכיר לו את ילדותו ואת ארץ מילדתו. בחג זה, הנוהג הוא שכל המשפחה עולה לירושלים לכותל ושם הם מתפללים שכולם יהיו בריאים. סבא מספר: "אנחנו אוכלים אוכל כמו דבו שזה לחם מסורתי ומאוד טעים".

בנוסף סבא מאוד אוהב את ראש השנה. סבא מספר על החג: "אנחנו מכינים דגים, אורז ועוד מאכלים מגוונים ישראליים ואתיופיים. לאחר מכן כל הילדים יורדים למטה ומשחקים בגינה". הסבים וההורים יושבים יחד עם הילדים, מדברים, צוחקים ומספרים סיפורים שונים מהילדות שלהם.

הזוית האישית

עדאל: במהלך הפרויקט הקשר הרב דורי היה לי מאוד כייף וזכיתי להיות עם סבי ולבקר אותו. כשהוא היה איתי הוא סיפר לי סיפורים שלא שמעתי ממנו קודם. אם לא הייתי בקשר הרב דורי, לא נראה לי שהיינו מצליחים למצוא זמן ואפשרות לשבת ביחד ולחלוק שמחה ועצב. לא הייתי זוכה לשמוע על רגעי האושר והאתגרים שהיו לסבי במשך חייו.

סבי אמר לי שהוא שמח מאוד שהייתה לו הזדמנות כה נפלאה לשתף אחת הנכדות שלו, במה שהוא עבר בתור ילד, נער ובעל משפחה גדולה.