מאגר סיפורי מורשת

דרור כהן כנולד בכפר ביאליק ב1954 להורים ניצולי שואה.

דרור הוא אח בכור ויש לו אח צעיר יותר. בילדותו הוא גדל בכפר ביאליק.

כְּפַר בְּיַאלִיק הוא מושב באזור הצפון השוכן בסמיכות לקריית ביאליק בתחומה של המועצה האזורית זבולון והוא הישוב הצפוני ביותר שבה. המושב נוסד בשנת 1934 על אדמות הקרן הקיימת לישראל על ידי עולים מגרמניה, בארגון המשרד להתיישבות יהודי גרמניה, כאגודה שיתופית חקלאית. (ויקיפדיה).

כשהיה ילד השתלב במערכת החינוך, בבית ספר יסודי בקריות עד כיתה ח'. בתקופת התיכון, עבר ללמוד בתיכון בנהלל. בבית בספר התחבר במיוחד לעבודה החקלאית. דרור אהב מאוד את כל הצד הטכני בעבודת החקלאות כמו: הטרקטורים.

התקופה המשמעותית בחייו של דרור הייתה הצבא. בצבא דרור התחבר מאוד לבני גילו, וצבר חוויות שהלכו איתו לכל החיים. הוא מילא מספר תפקידים ביניהם: סמל מבצעים בפועל, וקצין אגף מבצעים. הוא היה חייל בעל ראש גדול שסמכו עליו ונתנו לו אחריות.

ההורים של דרור היו מקימי יחידת הכלבנים של צה"ל שנקראת כיום עוקץ. אמא שלו הייתה הקצינה הראשונה, שהתמחתה באילוף כלבים בצה"ל. יחידת עוקץ היא יחידת הקומנדו הכלבנית של צה"ל, שתפקידה להפעיל כלבים בשימוש צבאי למשימות ייעודיות. היחידה כפופה למפקדת זרוע היבשה. חיילי יחידת עוקץ עונדים סיכה של היחידה וחובשים כומתה אדומה עם סמל חי"ר. אורך מסלול הלוחמים הוא 18 חודשים. רוב הכלבים הם מגזע מלינואה, ועוברים אימונים אינטנסיביים ביחידה. (ויקיפדיה)

דרור תרם אף הוא בהיבט הביטחוני. כשסיים את הצבא, התגייס למשטרה והתמחה בתחום החבלה. חבלה וסילוק פצצות הוא המקצוע של נטרול מטעני חבלה, פצצות, נפלי תחמושת, חומרי נפץ, פצצות מלוכלכות (מטען כימי או ביולוגי), מלכודות נפיצות וכל שאר הסוגים של חפצים חשודים, והסרת האיום שהם מציבים. החבלה וסילוק הפצצות נעשים רק בידי מומחים המוסמכים לכך ובאמצעות אמצעי ביטחון מתאימים. אדם שמקצועו הוא חבלה וסילוק פצצות נקרא: "חַבְּלָן" או "סָלָק". הוא מעיד כי החבלנות התאימה לאופיו. הוא תמיד "חשדן", בודק כל מה שקורה סביבו, כמו למשל המניעים של האנשים. כשהוא נתקל בחפץ חשוד, ישר עובר לו בראש מה המלכוד. בהמשך הוא טס לגרמניה מטעם המשטרה. שם למד תורה שלמה, איך לטפל בצורה ידנית במלכוד, הכל בידיים.

אחד הערכים הכי חשובים שדרור מאמין בו, הוא הנתינה למדינה. מסלול חייו היה לאור הערך הזה, משירותו בצבא ועד עבודתו במשטרה.

הזווית האישית

עפרי נעמן וארז קרסיק: היה לנו מעניין לפגוש את דרור, ולשמוע את הסיפור שלו. התחברנו בעיקר לסיפורים שלו על החוויות שלו בבית הספר.