מאגר סיפורי מורשת

שמי פרנסין מזל בן מוסה. נולדתי בצרפת בשנת 1954, אני בת למואיז ופרלה. אמי נולדה במרוקו. בגיל שיש עשרה היא התחתנה עם אבי ונולדו להם ארבעה ילדים. לאור הקושי לחיות במרוקו כיהודים בתקופה ההיא הם החליטו לעבור לצרפת. את השם פרנסין קיבלתי בגלל האהבה של הוריי לצרפת. את השם מזל קיבלתי על שם סבתי.

בילדותי, למדתי בבית ספר "גמבטה" בפריז. זה היה בית ספר קטן. היו לי הרבה חברות, יחד אהבנו לשחק. חלק מחברי היו גם ילדים שאינם יהודים. ההורים שלי היו שומרי תורה ומצוות שמרו את השבת וחגגו את החגים. אמי הייתה מבשלת לכבוד שבת אוכל מרוקאי, לדוגמא: עוגות מרוקאיות טעימות ומיוחדות, קוסקוס ועוד. גם היום אני מכינה לילדים שלי וגם לנכדים שלי כשהם באים אליי לבית את האוכל שלמדתי להכין במרוקו.

החג אהוב עליי הינו חג סוכות. אני מקפידה על בניית סוכה ומזמינה אלי את כל המשפחה לסעודה. בצרפת הבית והסוכה היו מחוברים, זה היה מאוד מיוחד, זאת הייתה סוכה ענקית בה יכולנו לארח את כל המשפחה בהרחבה ושמחה.

את בעלי הראשון הכרתי בבית הספר בו למדתי. יחד נולדנו לנו שני ילדים. לאחר מספר שנות נישואין החלטנו להתגרש. את בעלי הנוכחי הכרתי דרך אח של חברה שלי. באחת מהפגישות שלנו, בעלי הזמין אותי למסעדה ושם למדנו להכיר יותר לעומק. לאחר מספר פגישות החלטנו להתחתן. לבעלי כמוני יש ילדים מנישואין קודמים. וביחד נולדנו לנו עוד שני ילדים, ברוך השם.

נשארתי עם כל אחיי בצרפת עד שהגעתי לגיל שישים וחמש, ואז עליתי לישראל. כאשר עזבתי השארתי לילדיי אשר נשארו בצרפת חלק מהרכוש, בית ורכב. לארץ לקחתי איתי תמונות וחפצים יקרים הנושאים ערך רגשי, כמו כלי ממתכת לטחינה שקיבלתי מאמי ואני מתכננת להעביר אותו לנכדתי הבכורה תהילה.

לפני שעליתי עלו ילדיי – שתי בנותיי. ארבעה בנים נשארו עד עכשיו בצרפת.

בצעירותי

כיום אני עוסקת ביעוץ וגישור. מגיעים אליי אנשים שונים ואני עזרת להם בהתמודדויות שלהם.

הזוית האישית

סבתא פרנסין מזל: שמחתי לראות איך נכדתי היקרה תהילה הקשיבה לסיפורים שלי. כמו כן שמחתי לשתף אותה ולהיזכר בעבר.

תהילה: שמחתי לדעת ולהכיר את סבתי, לשמוע סיפורים שלא ידעתי ולהתחבר לעברה. אני אוהבת את סבתא שלי מאוד.