מאגר סיפורי מורשת

אני כהן אברהם יליד קהיר שנת לידה 1943.

 

בתור ילד גדלתי בקהיר הייתי בגן של בית הספר היהודי "אליאנס". לאחר מכן למדתי בבית ספר צרפתי. בתקופה זו שלמדתי בבית ספר, היו אירועים במצרים שהשפיעו על גורל יהדות מצרים. האירועים המרכזיים הם: מלחמת השחרור שאירעה בשנת 1948.

לאחר מכן היה אירוע נוסף בשנת 1954: פרשת עסק הביש, ולאחר מכן פרצה מלחמת קדש – בשנת 1956.המשפחה שלנו הייתה משפחה עשירה: לאבא שלי , אליהו, היה מפעל תכשיטים. כשפרצה מלחמת קדש לקחו את כל רכושו, כולל את הבית, המפעל ונכסי נדל"ן שהיו בבעלותו. בפרוץ מלחמת קדש בשנת 1956 עצרו את אבי, והאשימו אותו בריגול לטובת ישראל כעילה למעצרו. לאחר שעצרו אותו אמי קיבלה צו גירוש ממצרים, שבו נכתב שעלינו לעזוב את מצרים בתוך שבועיים. 

את אבא שלנו ראינו רק בשדה התעופה, כשהעבירו אותו ממחנה הריכוז ישר למטוס, וזאת לאחר כמה חודשים שהיה במחנה ריכוז עם כל היהודים בעלי ההון. היעד היה צרפת-פריז, מאחר שלאבא הייתה אזרחות צרפתית. כשהגענו לצרפת היינו במחנה פליטים, ולאחר תקופה מסוימת ששהינו במחנה, ממשלת צרפת עזרה לנו למצוא דירה וגרנו בעיר "רנסי" שליד פריז.

למדתי בפריז בבית ספר אורט משנת 1957-1958, שנה ואז אמי החליטה שאין לנו עתיד בצרפת, ולכן רצתה לעלות לארץ ישראל. אבי סירב לעלות מאחר שחשב שאם יעלה לארץ לא יהיה סיכוי לקבל את רכושו בחזרה.בתחילת שנת 1959, החליטה אמי לשלוח אותי במסגרת עלית הנוער לארץ ישראל.

 

השתתפתי בחמש מלחמות ישראל: מלחמת ששת הימים, ההתשה, יום כיפור, שלום הגליל והמפרץ.כשנולדה אופיר, נכדתי הבכורה. חוויתי את אחד הרגעים הכי מאושרים בחיי.

אני בתמונה עם אבי, אמי ואחי הגדול יעקב – תמונה זו צולמה בשנת 1944

 

בצבא: סיום קורס חבלנים גדודיים, שהתקיים בבית הספר להנדסה צבאית

 

 

פעילות מבצעית מול רמת הגולן, לפני מלחמת ששת הימים

 

 

טקס חיילים מצטיינים בבית הנשיא, יום העצמאות 1965

 

 

 

ב צ.ה.ל גויסתי לחטיבה 7 של השריון. חודשיים לפני מועד שחרורי נפצעתי בתאונה קרבית. לאחר שחרורי מהצבא נשלחתי לקורס לעיבוד מתכת, חריטה וכרסום מאגף חיילים משוחררים. נקלטתי לתעשייה אווירית. לאחר מכן הכרתי את אשתי, נילי, לבית אלישע, ונישאנו. נולדו לנו 3 בנים: הבכור יהורם, הסדוויץ' רון ובן הזקונים אלי.

הקשר הרב דורי שלי עם נכדתיאחד הרגעים הכי מאושרים בחיי, כאשר אופיר נכדתי הבכורה נולדה. בתם של מירב ורון בני. בזכות מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי", יצא לי לעבוד ולהכיר את אופיר נכדתי טוב יותר. מאוד התרשמתי מיכולותיה ומהידע שלה, למדתי ממנה הרבה דברים שלא ידעתי בתחום המחשב. אני גאה בה ומקווה שתמשיך בדרך זו.

 

אני מאחל לאופיר הצלחה רבה בהמשך דרכה.

 

 

תשע"ה