מאגר סיפורי מורשת

שמי אהרון בין נולדתי בשנת 1949 בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה.

למדתי מוזיקה וניגנתי באקורדיון. הייתי בחוג ג'ודו, וכשהייתי בן חמש עשרה השתתפתי בתחרויות מתמטיקה ופיזיקה, ואחרי שסיימתי את בית הספר הלכתי לאוניברסיטה, ללמוד בפקולטה לכלכלה וראיית חשבון ובסיום קיבלתי תואר שני.

אחרי שעליתי ארצה ב 1972 עבדתי כשלושים שנה בבנק דיסקונט וניהלתי את המחלקות השונות. בשנת 2000 יצאתי לגמלאות והתעסקתי עד היום בהשקעות בשוק ההון.

ב1972 פגשתי הכרתי את גניה מלמות והתחתנו ב-7 באוקטובר 1973 "במקלט" מכיוון שהתחילה מלחמת יום הכיפורים. ב-1975 נולד בננו הבכור מייקל וב-1979 נולד יוסף נכון להיום יש לנו שישה נכדים ונכדות חמודות וחמודים ואהובים.

בוריס בין "אחי" נולד בשנת 1938 בעיר ליפקני בסרביה ובשנת  1977 הוא נסע לגרמניה.

גרמניה הייתה מחולקת לארבעה חלקים בין המדינות שכבשו אותה. גם העיר ברלין הייתה מחולקת, אנשים שגרו בתוך העיר ברלין אסור להם היה לבקר ולטייל במערב או מזרח העיר. מי שלא שמר על החוק זה היה יכול להיגמר במוות. אחי בוריס בין גר בברלין והיתה לו אזרחות ישראלית ומותר היה  לו לבקר בניגוד להנחיות, כי המקצוע שלו היה טבח – שף בין לאומי.

באחד הימים קיבל בוריס זימון לראיון עבודה במזרח העיר, במקום שנקראה בית סוהר "שפאנדאו". שזה היה בית סוהר של הגסטפו הגרמני לשעבר. בראיון עבודה השתתפו נציגים של ארבע חלקי העיר, בדרגה של אלוף. הריאיון התנהל בהצלחה, מכיוון שאחי היה מקצוען וידע שפות רבות, והדרכון הישראלי נתן לו אפשרות להתנייד בכל העיר ברלין. בסוף הריאיון שאלו את אחי בוריס עם יש לו שאלות בעניין העבודה. אחי שאל כמה מנות הוא צריך להכין ביום, התשובה היתה מאוד מוזרה, שהוא צריך להכין רק שתי מנות ביום. הוא שאל "למי". אמרו לו שיסתכל בפינת החדר, שם ישבו שני אנשים אחד מהם היה מפקד בית הסוהר, והשני לא היו צריכים להציג אחי מכיוון שהוא הכיר אותו, הוא היה רודולף הס שהיה "אותו בן אדם" שהקים את המפלגה הנאצית בשנות ה-30 ויותר מאוחר הצטרף לאדולף היטלר, במלחמת העולם השנייה ובשואה. רודולף הס היה אסיר באותו בית סוהר. אחי קם מהכיסא ואמר בקול רם "הרוצח הזה שהרג את אמי ובני משפחתי וגם את עמי לא יקבל אפילו פירור!".

עם  הזמן עד לשנת 2014  אחי היה מנהל המטבח של כל הקהילה היהודית, של העיר ברלין שכללה את בית הספר היהודי, בית הכנסת, בית החולים, בית האבות וכל הנזקקים היהודים בעיר. כשהעיר התאחדה על כל חלקיה, וקיר ההפרדה בין כל החלקים נפל, אחי זכה בהוקרה ממשלת גרמניה וקיבל מדליה. הוא נפטר בשנת 2014 ונקבר בהלוויה ממלכתית.

הזווית האישית

סבא: המפגש היה מאוד לימודי ונתן הרבה ידע וגם סבא וסבתא היו מאוד שמחים להעביר את ההיסטוריה, וזה טוב שיש את המפגשים כדי שימשיך וישאיר את הנכדים בידיעה על העבר.

זוהר: לפני כמה חודשים (חודשיים נראה לי) התחלנו לעבוד על המפגשים של הקשר הרב דורי. במפגש הראשון עשינו פעילות על חלומות, זה היה מאוד כיף, לשמוע מהו החלום של כל אחד. במפגשים הבאים דיברנו במיוחד על היסטוריה של המשפחה, ונסענו למוזיאון "אנו" שבתל-אביב שם עשו לנו סיור בין אגפי המוזיאון והיה ממש מעניין.