מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור: האירוע מתרחש בקריית מוצקין בשיכון רסקו בתחילת שנות החמישים. אחרי מלחמת השחרור, היינו מושפעים מהמלחמה עצמה. גרנו ליד כביש ראשי, דרך חיפה בעכו. ולעתים התחוללו קרבות על הכביש הנ"ל.

אני ואח שלי התאום גרנו בשיכון שהיו בו הרבה ילדים. אנחנו הילדים היינו בחבורת משחק שקראנו לה 'גנוביה'. אח שלי היה ראש הכנופיה, ואני הייתי הסגנית. בשיכון שליד הייתה כנופיה אחרת. הילדים קראו לעצמם 'המקלע' אבל בכנופיה שלנו קראנו להם 'פחדוניה'. בין הכנופיות היו קרבות קטנים ומלחמות גדולות. היה לנו מחסן נשק שהכיל צנוברים, מקלות, ענפי עץ, ורק דברים לא מסוכנים. אסור היה לאגור אבנים ודברים מסוכנים כאלה. לכל כנופיה היה דגל שעשינו אותו מסדין ישן, עליו ציירנו סמל וכתובת שם הכנופיה. גם לפחדוניה היה דגל עליו הם ציירו מקלע. האומץ הגדול היה להתפרץ למעוז הכנופיה היריבה ולגנוב להם את הדגל. היה צריך לשמור על שקט ולהתגנב בזחילה לעבר היעד, כמעט תמיד הצלחנו. אבל פחדוניה הגיבו במהירות וניסו להחזיר את הדגל שלהם שגנבנו מהם, כמובן שהחלה מלחמה רצינית ביותר.

אחד הילדים נפגע מאצטרובל בזרוע וירד לו מעט דם, הילדים מאוד נבהלו ושתי הכנופיות ברחו כל אחת לכיוון אחר. הילד שנפצע נחבש והחיים חזרו למסלולם. ברבות השנים בגרנו והכנופיות התפרקו, עם השנים נעשינו חברים טובים ממש ושכנים בשיכון.

גאולה גבאי השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת ביה"ס איילת השחר במבוא הגליל, התשע"ט.