מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי גבי זונדהיימר, היום אני בן .77 נולדתי ב- 20 בספטמבר בשנת 1945. נולדתי בשם גבריאל, אבל הכינוי שלי הוא גבי. נולדתי בישראל, בעיר רחובות.

גדלתי במושבה גן יבנה, שהייתה ישוב קטן עם כמה מאות תושבים. כשהייתי בן שלוש פרצה מלחמת העצמאות. גן יבנה הייתה בקו החזית, ופינו אותנו לעיר רחובות. אני זוכר שבילדות שיחקנו הרבה שעות מחוץ לבית.

חגיגת בר המצווה שלי

למדתי את ההפטרה אצל הגבאי של בית הכנסת. אני זוכר שאשתו של הגבאי תמיד הייתה מפנקת אותי. עליתי לתורה בבית הכנסת הגדול. אני זוכר את המכות של הסוכריות שזרקו עליי כשסיימתי לקרוא.

מסיבת בר המצווה שלי הייתה בחצר הבית שלנו, את השולחנות והכיסאות השאלנו מבית הספר, זה היה מבצע הובלה מורכב. המסיבה הייתה בערב ובאו הרבה אנשים. לבר מצווה ביקשתי מתנה אופניים, וההורים אמרו שזה מאוד יקר ושאני אשתתף בחצי מהסכום. בחופש הגדול עבדתי בכל מיני עבודות, וחסכתי כסף כמו: לטפל בעצים להשקות את הפרדס ועוד.

ההורים שלי עבדו בחקלאות. רוב השבוע הלכנו עם אותם הבגדים, חוץ מיום שבת, היה בגד חגיגי שהיינו הולכים איתו רק בשבת. היו מעבירים בגדים ונעליים מהילדים הגדולים לילדים הקטנים. נעליים היו יקרות במיוחד. באותה תקופה היה מחסור במזון וקיבלנו פנקסים עם תלושים עם הקצבה של בשר, לחם וגבינות. אבל אף פעם לא היינו רעבים, כי אימא שלי ידעה להכין ארוחות מצוינות מהמעט שהיה.

הזוית האישית

נועם: נהניתי מאוד לעשות את התכנית ולהכיר יותר טוב את סבא שלי.

סבא גבי: מאוד נהניתי לספר לך על חיי ואשמח להיפגש איתך ולספר לך עוד.