מאגר סיפורי מורשת

נולדתי  בתאריך 16/8/1946 בעיר קייב באוקראינה להורים ניצולי שואה, כשמלאו לי שבועיים ,עברו הורי לפולין כשמלאו לי שלוש וחצי שנים, עלינו לארץ ישראל. הגענו למושבה בלפוריה שבעמק יזרעאל . שם המשכתי לגדול בהתיישבות העובדת .למדתי בעפולה בירת העמק במקביל עזרתי להורי במשק החקלאי ברפת ובלול עד גיוסי לצבא בשנת 1964, גויסתי לגולני.

בשנת 1967 בפרוץ מלחמת "ששת הימים" גויסתי למילואים ליחידת "חרמש" ונלחמתי בגדה המערבית וביקעה ובגבול שוחררתי וחזרתי למושב בלפוריה לנהל את משק הורי. במקביל רכשתי משאית ועסקתי בהובלות לקיבוצים ולישובים ברחבי הארץ את תוצרתם.

בשנת 1970 נשאתי לאשתי את מנוחה לבית הורמן, אותה הכרתי מגיל 9 .כאשר הייתה מגיעה בחופשים ליהנות מריח הזבל ומניחוח החציר אצל דודיה שהיו חברים שלנו. בערבים בבית העם היינו נפגשים ורוקדים רואים סרטים ומשחקי חברה והמשכנו לגור בעמק.

בשנת 1971 נולדה בתי הבכורה שגית.  בשנת 1972 נולד בני האמצעי דביר. שניהם נולדו בביה"ח העמק בעפולה.

בשנת 1973 בפרוץ מלחמת יום הכיפורים גויסתי למלחמה ונלחמתי ברמת הגולן. במלחמה זו הגענו 20 ק"מ מדמשק בירות סוריה. זו הייתה מלחמה קשה, במהלך הקרבות איבדתי 6 חברים אשר נהרגו 22 חיילים נוספים מיחידתי נפצע במלחמה זו. 

 

בהמשך הלחימה גם אני נפצעתי ברגל שמאל ופוניתי לביה"ח העמק בעפולה. טופלתי במשך כמה ימים ונשלחתי הביתה כאשר רגלי בגבס בהמשך טיפול מהבית וביקורים חוזרים בביה"ח. בתקופה זו אשתי ושני ילדי עברו לבית הוריה בהרצליה. אני הצטרפתי אליהם מאוחר יותר. אחרי שמונה חודשים של שיקום חזרתי לעבודה ומשפחתי ואני חזרנו לעפולה.

בשנת 1974 עברנו לגור בהרצליה , בה אנו גרים עד עצם היום הזה. בשנת 1980 התחלתי לעבוד בתעשייה הצבאית. בשנה זו גם נולדה בתי  השלישית קרין.

במשך כל השנים המשכתי לשרת במילואים בפיקוד העורף. עברתי קורס קצינים והמשכתי לשרת בכל מלחמות ישראל: במלחמת המפרץ, מבצע ליטני, מלחמת שלום הגליל. מילאתי תפקיד של מפקד נפת רמת השרון .

בגיל 53 שוחררתי משרות מילואים ומצה"ל בדרגת רב סרן.