עלייתה והתאקלמותה של סבתי
רותי כהן היא אם לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים ונכדות. סבתא רותי נולדה בשנת 1955 בעיר פס שבמרוקו. היא אחת מתוך 10 אחים ואחיות, בת לאברהם ויקוט. במרוקו, לאבא של סבתא הייתה חנות לקרמים ולבשמים.
בגלל שאבא של סבתי אהב את ארץ ישראל, הוא עזר ליהודים לעלות לארץ ישראל, בעיקר לצעירים שיבנו את ביתם בארץ ישראל ויעזרו בבניית הארץ. יום אחד הגיע לחנות וראה שריססו כתובת גרפיטי של אקדח, אברהם נבהל. באותו היום מבלי לקחת כלום, הוא, אשתו וששת ילדיהם עלו לישראל.
באמצע הלילה הגיעה המשפחה לירוחם ונתנו להם לישון באוהל. בבוקר אברהם קם ושאל איפה הים כי סיפרו לו שיביאו אותם לעיר שיש בה ים. אמרו לו שזה זמני ואחר כך יעבירו אותם לעיר אחרת. לאבא של סבתא נתנו לעבוד בקק"ל, הוא נפגע מאוד מכך וראה בזה פיחות מהמעמד שהיה לו במרוקו, אף פעם הוא לא התגבר על כך. הוא נפטר מדום לב בגיל 52, כשהוא משאיר אלמנה עם 10 ילדים.
בגלל שאימא של סבתא ידעה לבשל, הציעו לה לבשל בבסיס. הם קיבלו דירה של שני חדרים בגודל של 48 מ"ר עם שלוש מיטות ברזל ושלושה מזרנים, שאר הילדים ישנו על הרצפה. ליקוט היה קשה לפרנס את המשפחה, בגלל זה המשפחה עברה לדימונה על מנת להיעזר באחותה. האח הגדול של סבתא למד לרצף ועזר בפרנסת המשפחה.
הראל: הייתי רוצה לאחל לסבתי חיים מלאי בריאות ואושר, שתמיד תשמח ותאהב.
מילון
עלייההגירה למדינת ישראל מתוקף חוק השבות המאפשר לכל יהודי בעולם להתיישב בישראל כאזרח