מאגר סיפורי מורשת

הפגישה

הפגישה הראשונה שלי עם סבתא הייתה על האוטובוס, כאשר נהגתי והיא עלתה לאוטובוס לאחר יום עבודה. לאחר שסבתא שילמה לי עשר פרוטות דמי כרטיס, היא התיישבה לידי במושב הקדמי. ובכך התחילה אהבתי לסבתא. מיד התחילה שיחה שוטפת וקולחת ביני לבין סבתא. אמרתי לה שאני מכיר את שני אחיה של סבתא- ישראל וראובן. העובדה שהכרתי את שני אחיה קצת הביכה אותה משום מה, אך הרגשנו נוח אחד ליד השני. בתחילת הנסיעה סיפרתי לסבתא על הקשרים שלי עם אחיה- עם ישראל למדתי שנה אחת בכיתה. לאחר מכן סיפרתי לה על דודי, אברהם הלוי, שמסתבר שהוא הבוס של סבתא, מנהל החשבונות במועצה. אחר כך דיברנו על כישוריו של אברהם הלוי, ואז סבתא סיפרה לי שהיא גרה בקיבוץ מרחביה, ואז היא הייתה צריכה לרדת מהאוטובוס. הרגשתי עצוב, כי לא יכולנו להמשיך את שיחתנו הקולחת, לכן שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות איתי סיבוב עד לתחנה האחרונה- בית שאן. סבתא הסכימה והמשכנו את השיחה שלנו עד לסוף יום העבודה.

לאחר שנתיים

לאחר שנתיים שסבתא שירתה בצה"ל, התגעגעתי אליה מאוד אבל לא שכחתי את אותה גברת צעירה שנסעה איתי עד לבית שאן וחזרה. לאחר שנתיים, ביום שישי אחד, סבתא חזרה מעבודתה שבחיפה. היא נסעה באוטובוס לקופות חברת "אגד", שם פגשה אותי. היא התלבטה איפה לשים את כלבה הקטן בזמן שהיא נוסעת הביתה. מיד הצעתי את עצמי, ושמתי את הכלב הקטן קשור על כיסאו בחדרון הקופה. התחלתי ב"שיחה" אל הכלב, למרות שידעתי שאני מדבר עם עצמי: "אסור לי לאבד אותה, אתה מבין? היא ברחה לי לשנתיים כמעט, הייתה בצבא ועכשיו אסור לי לאבד אותה, אתה מבין כלבלב? אפילו את השם שלה היא לא אמרה לי." לאחר מכן שאלתי אותה מתי היא חוזרת לחיפה והיא ענתה שמחר. אחר כך נפרדנו לשלום ולא שכחנו שניפגש מחר. יום למחרת, דאגתי להתייצב בתחנת "אגד" מוקדם מהרגיל. כאשר סבתא הגיעה זיהיתי את דמותה בסוף התור לאוטובוס, וכשהגיע תורה לשלם לי פיניתי לה את המקום הקבוע מימיני והתחלתי בנסיעה לתל עדשים. אחרי שעברנו בתל עדשים, השיחה בינינו כבר שטפה וקלחה, ושנינו חשנו כי לא נפרדנו מאז הפעם האחרונה בה שוחחנו. סבתא סיפרה לי על עבודתה ומגוריה בחיפה והאזנתי לה ברוב קשב. לאחר מכן קבענו שניפגש בקולנוע ביום רביעי. בילינו בקולנוע "רון" שבשכונת הדר שבחיפה. הבטחנו כי "קזבלנקה" הוא הסרט הכי טוב של כל הזמנים. הסרט היה מצוין, זה ברור, ואני וסבתא נהנינו מאוד. כאשר יצאנו מהקולנוע חשתי מאוהב ובתחושה טובה מאוד.

הזוית האישית

גיליתי על סבא שלי שהוא היה רומנטיקן אמיתי!