מאגר סיפורי מורשת

סבתי נורית מאיר נולדה בשנת 1951 בחיפה וגדלה בקריית מוצקין, עם אימה יהודית, אביה פנחס, ושני אחיה יעל וניר.

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976. נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיות קריית חיים וקריית שמואל במערב, קריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עובר כביש 4. העיר קרויה על שם ליאו מוצקין, שהיה מיוזמי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים.

סבתי למדה בבית הספר היסודי "יצחק רבין". היא גדלה בבית יחסית קטן, אבל לעומת בתי חברותיה נחשב גדול. סבתי הייתה פופולרית והיו לה המון חברות טובות ונחמדות. בתקופה זו המשחק האהוב עליה היה קלאס. סבתי אהבה לגדול בארץ ישראל, וכך היא מספרת:

"כאשר הייתי ילדה בגיל שמונה בערך, אבא שלי נהג לנסוע איתי ברכבת ללונה – פארק בתל אביב.

לונה פארק תל אביב הוא פארק שעשועים במתחם גני התערוכה בתל אביב. המקום מנוהל על ידי חברת "עיר השעשועים", אשר נוסדה בשנת 1975, ושבבעלותה גם הסופרלנד בראשון לציון וכן פארק המים מימדיון בתל אביב. הלונה פארק קיים משנת 1952 ובשנים אלו נקרא "הלונה פארק ביפו" עד שבשנת 1970 ששינו את שמו "ללונה פארק עירוני".

מאוד אהבתי שם את המתקנים, היתה שם סחרחרת סוסים ומכוניות מתנגשות, אבל פחדתי לעלות על הגלגל הענק, בגלל הגובה שהוא יכול להגיע. גם פחדתי מרכבת השדים אשר נסעה במהירות גבוהה, שיושבים בתוכה, עוברות מולך המון דמויות מפחידות, אשר חולפות במהירות בעיניים, לפני שאת מצליחה להבין מה קורה בכלל. התגברתי על פחדיי ועליתי המתקנים. היה קצת מפחיד אבל בסופו של דבר גם היה מאוד כייף.

יצאתי מין הלונה פארק מחויכת, הייתי מאושרת כל כך שהצלחתי להתגבר על הפחד, וזה היה רק בזכות אבי, ובגלל זה זה גם הזיכרון האהוב עליי שלי ושלי אבי".

הזווית האישית

שירה: נהניתי ליצור קשר עם סבתי ולהכיר את סבתא שלי כשהייתה ילדה, ולדעת מה אהבה ומה שימח אותה.