מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור על תקופה של שותפות והקמת המדינה

עם הנכד עמית וחברים
בר המצווה
הסיפור של סבא ברוך- סיפורה של מדינה

שמי הפרטי הוא ברוך ואני נקרא על שם סבי, שם המשפחה: בנבנשתי, הוא שם משפחה מקורי של משפחה עתיקה ביוון.

נולדתי בעיר סלונקי אשר ביוון בתאריך 26/10/1947.

הורי היו ניצולי שואה, במשפחה אני הבן הבכור ויש לי אחות צעירה שנולדה בארץ. כבן בכור תמיד הייתי צריך להוכיח את עצמי כי ההורים שלי עבדו מבוקר עד ערב.

ילדות

ההורים שלי עלו לארץ מתוך נטייה לאומית, לעלות לחיות עם האנשים שאנחנו רוצים. עזבנו הרבה רכוש ביוון ובאנו לפה כדי לחיות חיים במדינה החדשה שמתפתחת. בשנת 1949 עליתי עם שני ההורים שלי, הייתי בן שנה וחצי כעבור שנתיים נולדה אחותי ובהתיישבנו בחולון כי זה המקום שהושיבו אותנו שם אלה היו שנים של תחילת המדינה לא היו את הדברים שאנחנו מכירים היום. אבא שלי מצא ארבעה קירות של בית ערבי בחולון הוסיף על זה גג וגרנו בבית קטן עם תנאים מינימליים. התקופה הייתה תקופה של צנע לא היו הרבה דברים לאכול. לא היו מותרות לא היו בתי קולנוע אבל אם אני מסתכל אחורה זו תקופה שנהנינו ואני מסתכל על תקופה זו בגעגועים. אם אני מסכם את תקופת העלייה לארץ זו תקופה שבעצם לא היה כלום אבל אנחנו הסתפקנו בכל מה שהיה ונהנינו אף פעם לא היה חסר כלום בבית. לא היו מכוניות מפוארות או דברים כאלה הלכנו ברגל היינו מקבלים את הקרח הביתה כי לא היו פריג'ידרים אבל זו תקופה שבהחלט מייצגת תקופה של שותפות והקמת המדינה.

את כל תקופת הילדות ביליתי בחולון. למדתי בגן הילדים, הגן לא היה משוכלל כמו היום לא היו בו משחקים וצעצועים. הגן היה מאוד אינטימי עם המון חברים שגדלנו ביחד. היינו משחקים אותם משחקים כמו היום: תופסת, מחבואים בסך הכול מאוד נהנינו. לא היה צהרון היינו באים לגן ל-6 שעות וחוזרים הביתה.

עם אחותי בט"ו בשבט

למדתי בית הספר היסודי: "ביאליק" בחולון. ולאחר מכן בבית ספר התיכון "קוגל" סיימתי בבגרות במגמת ביולוגיה. הייתה תקופה מאוד טובה עם המון חברים, היינו בתנועות נוער, שיחקנו משחקי חברה ושרנו שירי ארץ ישראל.

בסיום התיכון הלכתי מיד ללמוד בטכניון בחיפה, הנדסה כימית במשך 4 שנים. הייתי עתודאי וגרתי בדירה מושכרת בחיפה, סיימתי את הלימודים כמהנדס.

ביקור עם הכיתה במפעלי ים המלח ובמצדה (1969)

השירות בצבא

כשסיימתי את הלימודים הצטרפתי לחיל התותחנים לקורס קצינים אחרי שנה סיימתי כקצין בתותחנים בדרגת סגן. זה היה בתחילת שנות השבעים השתתפתי במלחמת ההתשה שהייתה בסיני ובשנת 72 השתחררתי מסדיר.

בשנת 73 השתתפתי במלחמת יום כיפור, שזו הייתה אחת המלחמות הקשות ביותר שהייתה למדינה עם המון נפגעים. במלחמה הייתי קצין בחטיבה 7 שלחמה ברמת הגולן ובלמה את הסורים בכניסה לרמת הגולן.

עם הזמן התקדמתי בדרגות ולפני מלחמת שלום הגליל הראשונה כבר הייתי מג"ד (מפקד גדוד) בדרגת סגן אלוף, במלחמת שלום הגליל הראשונה צה"ל נכנס ללבנון והגיע עד בירות כדי לסלק משם את המחבלים, היה לי הכבוד להיות מג"ד במלחמת הזו ולהגיע עם הגדוד שלי עד פאתי בירות ולהשתתף באופן פעיל במלחמה.

שירתי כמג"ד בכל הגזרות בעזה, בגדה ובצפון כל התקופה השפיעה עלי מאוד ועזרה לי לגבש את ההשקפה שלי על כל החיים תקופה מאתגרת ורצינית.

עבודה

כאמור למדתי בטכניון הנדסה כימית ועשיתי השתלמות בטקסטיל. מקום העבודה הראשון שלי היה במפעל: "ארגמן" ביבנה מפעל טקסטיל שהתמחה בנושא צביעה ואשפרה של בדים. את המקצוע הזה למדתי בארץ אבל נסעתי גם להשתלמות בחוץ לארץ בכל מיני ממפעלים שהתעסקו בנושא הזה. בחרתי במקצוע הזה כי בתוקפה ההיא מקצוע טקסטיל היה בין המקצועות הכי מתוחכמים בארץ שהשתמש הרבה מאוד במחשבים ובאמצעים מאוד מתקדמים וזה משך אותי ולכן נהניתי מאוד בעבודה הזו. עסקתי במקצוע כל חיי עד שיצאתי לגמלאות, בדרך עברתי את כל התפקידים ממנהל מעבדה למנהל ייצור ובסופו של דבר למנהל מפעל. בימי השיא המפעל שלי כלל כ-100 עובדים שעבדו ב-3 משמרות וייצורו כ-20 טון ליום של מוצרי טקסטיל. סך הכל כשאני מסתכל אחורה אני חושב שהעבודה הייתה מעניינת אבל שתדעו מקצוע הטקסטיל בארץ הולך ונעלם. והיום את כל מוצרי הטקסטיל מייצרים בסין טורקיה וקוריאה וכל המפעלים נסגרים ומקומות שחיו מטקסטיל מחפשים עבודה.

חגים ומועדים

אנחנו לא אנשים דתיים אבל בהחלט שומרים על כל מסורת ישראל ולפחות בחגים הגדולים נוהגים להיפגש ולחגוג את כל החגים ביחד סבים, הורים ונכדים. המנהגים המיוחדים הם בדרך כלל המאכלים המיוחדים שיש לכל חג. אם זה כל סופגניות או ספינג' שאשתי מכינה או מאכלים שכל אחד למד במשפחה.

לבתי הכנסת אנחנו לא עולים אבל כל שמחת תורה אנחנו נוהגים ללכת לבית הכנסת, להוציא את ספרי התורה החוצה ולשמוח ביחד בשמחת התורה. את חג הפסח אנחנו נוהגים תמיד לחגוג לקרוא את ההגדה ביחד, לאכול מצות ולחגוג בצורה משותפת.

כל הנושא של החגים, המנהגים והמסורת בא לגבש את המשפחה ולהראות את הקשר שקיים בין המשפחה לילדים ולנכדים. בסך הכל החגים הם אירועים שמגבשים את המשפחה ונותנים לנו את ההרגשה של ביחד ולכן אנחנו כסבים דואגים לגבש לאסוף את כולם ולחגוג ביחד.

 

סרטון מסכם למפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר

 

הזוית האישית

סבא ברוך- העבודה בתכנית הקשר הרב דורי נתנה לי את האפשרות להכיר את עמית בצורה נוספת. למדתי האופי האוהב והנותן של עמית. עמית – אני למדתי שסבא שלי הוא אדם עם סיפור חיים מיוחד. הוא היה בארץ בתקופות קשות ומיוחדות: הקמת המדינה ומלחמות ישראל. מאיר- היה כיף לעבוד עם הסבים והסבתות, היה מעניין מאוד להקשיב לסיפורים שלהם, איך הם עלו לארץ ומה שהם עברו וכל אחד עלה ממדינה אחרת.

מילון

צנע
תקופה של הסתפקות במועט. מיד עם הקמת המדינה הייתה תקופה של צנע

מלחמת שלום הגליל הראשונה
מלחמה שתפקידה היה לגרש את המחבלים מהגבול הצפוני

ציטוטים

”כל מסע מתחיל בצעד ראשון“

”אין דבר העומד בפני הרצון“

”לעולם תאמין בעצמך וביכולות שלך“