מאגר סיפורי מורשת

שמי חנה קב רוט. אני ילידת הארץ, נולדתי בשנת 1941. הייתי חברת עין גדי במשך עשר שנים. שימשתי מורה מן החוץ באוניברסיטת תל- אביב ומורה בסמינר הקיבוצים ובבית ברל.  כיום אני בגמלאות.

בשנת 1960 עליתי להתיישבות עם גרעין נח"ל בקיבוץ עין גדי. זה מוזר לומר "עליתי", כי מדובר במקום הנמוך ביותר בעולם: ים המלח. עין גדי נמצאת בין ים ומדבר בסמוך לנאת מדבר מופלאה, שופעת מעיינות. הקיבוץ עצמו טובל בירק והפך עם השנים להיות גן בוטני עולמי בחסות אונסק"ו.

כשרק הגענו לקיבוץ, לא היו בו אלא דשאים מעטים, כמה עצי צאלון, ששתלו ראשוני הקיבוץ והרבה מדבר. הקיבוץ היה מבודד לחלוטין לפני מלחמת ששת הימים. הדרך-לא דרך אליו ארכה כעשר שעות מתל אביב. עבדנו  בחום הלוהט, לפעמים 40 מעלות צלזיוס, בכרם, בגן הירק ובמטע התמרים. היה קשה, אך היינו צעירים נלהבים ומאושרים מהמקום ומהיחד שלנו.

בשנת 1963 נולד בני אודי. בהיותו כבן שש, הגיע למשק סופר-צלם צרפתי בשם פרנסיס מזייר שכתב וצילם ספרים על ילדי העולם. הוא בחר באודי כדי לייצג את הילד הישראלי, צילם אותו בקיבוץ, במצדה ובים המלח. הוא צילם אותי יחד איתו וכן כמה חברי משק נוספים, ביניהם בחור צעיר בשם יאיר.

הספר נקרא (בתרגום) "עמירם הישראלי הקטון". המחבר העדיף את השם עמירם על אודי, אולי בגלל המשמעויות שהשם נושא. אני עזבתי את הקיבוץ לפני שנים רבות אך נשארתי בקשר הדוק עם חבריו.

לפני זמן מה ביקרתי בקיבוץ וחבר בשם יאיר, סיפר לי את הסיפור הבא: זוג תיירים צרפתיים, בגיל העמידה, עצרו אותו על שביל בקיבוץ ושאלו היכן גר החבר עמירם. יאיר אמר להם כי  אין בכל הקיבוץ מישהו בשם עמירם  ולפי מיטב זיכרונו מעולם גם לא היה. אבל הם התעקשו שהם קראו  ספר, על ילד בשם עמירם שחי כאן לפני שנים רבות ושיערו שאולי עזב.

רצה המקרה ויאיר הבין במה מדובר, כי הוא היחיד שנשאר בקיבוץ מאותם אנשים שצולמו עם אודי בספר. הוא לקח את התיירים לחדרו, שלף את הספר מהארון ושאל לזה אתם מתכוונים? הזוג הנרגש עד דמעות הנהן בשמחה וסיפר ליאיר שהם, בין הרבה ילדים יהודים צרפתים לדורותיהם, גדלו על דמותו של עמירם הישראלי הקטון וחלקם אף עלה בעקבותיו ארצה…

תודו שיש  כאן קסם, שהרי איך קרה שהזוג מצא דווקא את יאיר, הן אף אחד אחר לא היה מבין במה המדובר ולא היה פותר את התעלומה.

סיפרתי את הסיפור לאודי בני, הלא הוא אבא של נגה, נכדתי היקרה, את אשר קרה. אודי אמר שלא ידע כלל שמבלי דעת תרם לעלייה מצרפת והוסיף שהוא מקווה שאותם שעלו ארצה בעקבות "הישראלי הקטון" אכן שמחים בעלייתם.

אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נגה נכדתי בבית הספר אילנות בהרצליה, תשע"ה