מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

7 השנים

סבא גידלי עם אבי
אני כיום
חשבו שהוא לא היה בחיים...

סיפור לבית התפוצות- 7 השנים

חשבו שהוא לא בחיים…

סבא רבא שלי, גידלי, היה בערך בן 20, כשהתחילה מלחמת העולם השנייה. הוא נהג לעבוד באזור הגבול בין רומניה לרוסיה.

לאחר כמה שבועות הרוסים סגרו את הגבול באזור בו סבא רבא גידלי עבד, וכל מי שעבר ועבד באזור הזה, הרוסים תפסו אותו ולקחו אותו לעבודות פרך בכפייה, שתומכות ברוסיה לצורך הצטיידות וחיזוק הצבא הרוסי למטרות מלחמה.

גידלי נלקח למחנה עבודה שהיה באזור סיביר שהוא אזור רחוק מאוד מהגבול, והיה שם קר מאוד, כדי למנוע בריחה ולוודא שהאנשים החטופים לא יברחו. במחנות העבודה האלו הם עסקו בעיקר בחטיבת עצים ותפירה. כל העבודות שנעשו שם הועברו לרכבת שממנה הכל הועבר לצבא הרוסי.

סבי היה שם במשך 7 שנים, לאורך כל תקופת מלחמת העולם השנייה ועוד קצת.

בסופו של דבר, אחרי 7 השנים האלו הם שיחררו את כל האנשים שלמעשה היו האסירים שלהם. גידלי חזר חזרה לרומניה, למשפחתו, שלא האמינה שהוא עדיין בחיים.

אבא שלי סיפר לי את הסיפור (ירון)

לא מצאתי סיפור על סבא וסבתא שלי ולכן הסיפור הוא על סבא רבא שלי, גידלי, מצד אבא.

הזוית האישית

למדתי מהסיפור לא לאבד תקווה גם כשנראה שהכל אבוד ומישהו נעדר במשך 7 שנים מביתו. לא להתייאש ולהאמין שהאדם יחזור או לפחות שנדע איפה הוא היה.

מילון

סיביר
אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה. בשל היותו אזור מבודד וקשה לחיים היה חבל סיביר מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי (ויקיפדיה)

ציטוטים

”גידלי חזר חזרה לרומניה, למשפחתו, שלא האמינה שהוא עדיין בחיים.“