מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

50 – 60 תלמידים בכתה

יוסף בכתה עם אחת התלמידות
יוסף בפס שבמרוקו בכתתו
חטפנו מכות מהמורים כעונש חמור

שמי יוסף חמו והייתה לי ילדות  קשה, כי גדלתי בלי אבא אבל אני זוכר את הסבא שלי שהיה מאוד דתי ולמד בפס שבמרוקו תנ"ך. אני זוכר מהסיפורים שספרו לי שאני  נולדתי  במשקל של 3.800  ק"ג, עם צבע עיניים: כחול.  נולדתי בבית חולים במרוקו. אני לא יודע אם בית החולים עדיין קיים.
 
בגן לימדו אותנו תורה. למדנו את אותיות  ה – "א-ב", ישבנו על הרצפה במעגל עם המורה ולמדנו. הגענו עם  תלבושת אחידה ל בית הספר. בבית ספר תלמוד תורה, כמו בארץ. בגיל 12 עברתי לבית ספר "אליאנס". שם למדנו צרפתית, היסטוריה, חשבון ומלאכה, אבל מה שהרגיע אותי, זה היה המשחקים בתופסת, גולות, אופניים ושחיה בבריכה בחצר שבעיר פס שבמרוקו. כמו כן למדתי עם ספרים ומחברות. הייתה  לנו בבית ספר תלבושת אחידה. לא היו לתלמידים שם טיולים, רק חודשיים חופשה וחופשה בתקופה של החגים.
המורים היו רעים וקשים עם התלמידים, כי הם הרביצו לנו עם סרגל בידיים. בכיתה היו הרבה תלמידים. למדו בין 50 ל – 60 תלמידים וזה היה קשה מאוד. אהבתי את מקצוע הנגרות. היה בבית הספר חדר אוכל, אבל רק ילדים ממשפחות של עניים אכלו שם.
 
בשעות אחר הצהרים, שיחקתי עם חברים מהשכונה. לא היו לנו מסיבות. בתקופת הילדות אהבתי לאכל שקשוקה סלט סלק אדום ושעועית אכלנו הרבה  שוקולד ועוגות מרוקאיות, חומוס וסוכריות.
 
תשע"ו

מילון

תלמוד תורה
כיתת לימוד בחו"ל רק לימודי קודש

ציטוטים

”היה חדר אוכל רק לעניים“