מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא יוסף דוד יגר מספר

מיה ויוסי
יוסי חוגג בר מצווה, 1970
העשור השני של מדינת ישראל- 1961-1971

שמי יוסף, בשנת 1961, נולדתי בשנת 1957 בעפולה. סיפורי עוסק בזכרונות ילדות שלי עם סבתי.

בילדותי גרנו בצריף שהיה עשוי משלושה קירות של פח וגג של פח, הקיר הרביעי היה עשוי מאבן. זהו הבית שסבתא שלי גרה בו. הבית של סבתא היה בכפר ערבי שנקרא בלאד-אל- שייח, ליד תל חנן בחיפה. הוריי ואני גרנו בביתה של סבתי. בבוקר כשהיינו קמים, ההורים שלי היו צריכים ללכת לעבודה וסבתא שלי הייתה לוקחת אותי יחד איתה, כדי לשמור עלי. דרך היציאה מהבית היתה דרך החלון. סבתא שלי הייתה צריכה ללכת לעבודה, הייתה לה חנות דגים ושם הייתי מעביר את כל היום שלי ,עד שהיינו חוזרים הביתה.

בימי שישי היינו הולכים למאפייה של תל חנן ,היינו באים עם סיר חמין (צ’ולנט) מניחים אותו בתנור משותף ובשבת בצהריים באים לקחת את התבשיל המוכן ואוכלים אותו. לפעמים היינו מוזמנים אל הרב של קהילת קריטשנף לארוחת השבת. ביום שבת אחד בשנת 1963, ההורים שלי סיימו לבנות את ביתנו בטבעון. נולד לי אח והתחלתי ללכת לכיתה א’ בבית הספר דגניות בטבעון. בבית הספר דגניות למדתי ארבע שנים ובשנת 1967 אני זוכר שהיה מתח גדול בארץ.

בתור ילד הבנתי שכל המבוגרים מדברים על המלחמה. בחצר בית הספר הביאו טרקטור גדול שחפר בור ענק ותרגלו אותנו לרוץ לבור ולשכב בו עם הידיים על הראש . אבא התגייס למילואים ולא היה בבית, אז אני התחלתי לחפור בור בחצר הבית כדי שאם תהיה הפצצה אני אוכל לרוץ ולשכב בבור הזה. שנים אחר כך, נטענו בבור הזה עץ לימון ועד היום הוא מניב לימונים עסיסיים וגדולים. בשנת 1968 עברתי ללמוד בבית ספר רימונים והתחלתי ללכת לתנועת הנוער "הצופים". במיוחד אהבתי לטייל עם ההורים ואחי הקטן בכל רחבי הארץ הגדולה. טיילנו בסיני, רמת הגולן, ביהודה, שומרון, בבקעה – ממש בכל הארץ לאורכה ולרוחבה.

בשנת 1970 חגגתי את בר המצווה שלי. למדתי את הברכות ואת ההפטרה. ביום שבת עליתי לתורה, ואחר כך עשינו מסיבה בפנסיון חן עם אוכל, שירה, ריקודים ונאומים. חגיגת הבר מצווה שלי זכורה לי היטב כמאורע משמעותי ומיוחד.

למצגת קבוצתית של פעילות התכנית:

הזוית האישית

יוסי: העבודה בתכנית הקשר הרב דורי הייתה מהנה ומעניינת. במפגשים ובתהליך כתיבת סיפור העשור שיתפתי את מיה בסיפור חיי, בעבר שלי, בילדות ובנעורים. מאוד נהניתי לעבוד עם מיה.

מיה: היה לי כיף להשתתף בתכנית. נהניתי מההכנה בכיתה עם החברים והחברות לקראת המפגשים המשותפים. החודש חגגתי בת מצווה במתכונת משפחתית והעבודה היתה כמו מתנה מהמשפחה.

מילון

צ’ולנט
תבשיל של בשר, מעיים ממולאים תפוחי אדמה וקטניות, לרוב מוגש בשבת.

בָּלְד א-שייח'
(בערבית: بلد الشيخ), היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה. בימי המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת חיפה שבמחוז חיפה. במלחמת העצמאות, החל מדצמבר 1947, החלו תושבי הכפר לעוזבו. העזיבה הסופית הייתה לאחר המתקפה של ארגון "ההגנה". את בתי הכפר שנותרו שלמים אכלסו עולים חדשים ובשנת 1948 הוכרז היישוב העירוני תל חנן על שם חנן זלינגר שנפל בפעולת "ההגנה" בכפר. משנת 1952 תל חנן היא שכונה בתחום שיפוטה של נשר. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”התחלתי לחפור בור כדי שאם תהיה הפצצה אז יהיה לי לאיפה לרוץ“

”שנים אחרי זה נטענו בבור עץ לימונים ועד היום הוא נותן פרי “

הקשר הרב דורי