מאגר סיפורי מורשת

שלום אני סעידה, ואני אספר לכם על סיפור חיי.

נולדתי בשנת 1928 בעיראק. כשהייתי נערה אהבתי את פסח בבית, זה תמיד היה מיוחד.

אהבתי לבשל, אז אני בישלתי בפסח. אנחנו כל כך הקפדנו על המנהגים לא כמו היום, לא אכלנו חמץ וקראנו את כל ההגדה.

הדבר המיוחד במיוחד בשבילי היה הניקיונות זה ייחודי לחג הזה כל כך.

 

עליתי לארץ בשנת 1957 אז הייתי בת 30 וחייתי במעברה, לפני זה לא למדתי אבל גם לא למדתי במעברה אלא הסתכלתי על אנשים שלומדים ולמדתי מהם, לפעמים למדתי עם חברות באוהל אבל לא הרבה כי היו מלא עקרבים באוהל, כיום אני יודעת לקרוא ולכתוב.

במעברה היה לי זמן פנוי אז אהבתי לתפור ביחד עם חברות אחר כך הלכנו לקטוף ירקות ופירות וזה היה לא כל כך נעים כשהכישו אותנו נחשים.

 

לפני שהגעתי למעברה התחתנתי עם אליהו גיילי בגיל 24, כל כך מוקדם יחסית להיום. אני הכרתי את אליהו לפני גיל 24 אבל לא רציתי להתחתן כל כך מוקדם וההורים שלי בכלל לא רצו. בחתונה לא לבשתי בגד מיוחד לבשתי שמלה. אפילו הינומה לא הייתה לי.

החתונה התקיימה פשוט, בעלי שבר את כוס הזכוכית, היה אוכל חזה עוף עוגה ועוד… הייתה מוזיקה של דרבוקות ורקדנו. החתונה לא הייתה גדולה ומפוארת לא הזמנו חברים רק משפחה.

 

כיום יש לנו תשע ילדים שלוש בנים ושש בנות.