מאגר סיפורי מורשת

סבי, עוזי, נולד בחיפה בבית חולים "מולדה" בהר הכרמל ב-1935420 בחול המועד פסח תרצ"ה. הוריו של סבי –  משה טראו וגינה טראו – נולדו וגדלו בפולין במזרח גליציה. הם קיבלו חינוך ציוני ובשנת 1931 החליטו להתחתן ולעלות לא"י ולבנות שם את ביתם.

הסבא רבא שלי הספיק עוד להשתתף במספר קונגרסים ציוניים לפני שעלו לארץ בשנת 1933.

סבי גר בחיפה עם הוריו ואחיו הצעיר בדירה בבית דירות, כשבשבע דירות (מתוך 12) גרו קרובי משפחה (סבים וסבתות, דודים ודודות של סבי). בניין זה הקים אביו עם דודו ברחוב יוסף בהדר. בזכות עלייתם לפני מלחמת העולם השנייה ובנייתו של בנין זה, ניצלו רבים מהמשפחה שזכו לקבלת אישורי כניסה לא"י (סרטיפיקטים) מהבריטים והצליחו לעלות לארץ ישראל בשנת 1940.

הסבים והסבתות של סבי לא רק נתנו לילדים חינוך ציוני, אלא התכוונו בעצמם לעלות לארץ ישראל. לגביהם התהליך היה יותר מורכב כיוון שהיו צריכים לחסל את עסקיהם בפולין ולבנות בסיס כלכלי בארץ – וזה כמובן לקח זמן. הסבים של סבי מצד אביו הספיקו לעלות לארץ עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הסבים  של סבי מצד אימו  היו בשלבים של עלייה לארץ ובמסגרת זו הם מימנו את הקמת הבניין בו גרנו  ברח' יוסף 7 בחיפה (בפועל אביו של סבי הקים את הבניין).

כשפרצה מלחמת העולם ב-1939 הם ברחו מפולין ושהו ברומניה עד שהתקבל האישור לעלות לארץ . העובדה שהיה להם כאן רכוש סייעה כמובן לקבלת הסרטיפיקטים.

כשהגיעו לארץ, בתחילת 1940, היה להם דיור מוכן, וכאחור בבניין גרו קרובי משפחה ב-7 מתוך 12 הדירות.

אביו, משה, הקים בחיפה ובקריות בתי חרושת לקרח ומחסני קירור וניהל את התאחדות הקרח בחיפה., באותה תקופה במרבית הבתים לא היו מקררים חשמליים והקירור נעשה ע"י מקרר שמכניסים בו בלוקים של קרח, שיש להוסיף מדי יום או יומיים, כך שייצור קרח לחלוקה היה שירות חיוני וחשוב.

בנוסף הוא בנה (עוד לפני קום המדינה) את בית התעשייה בקצה רחוב הרצל בחיפה, בנין גדול שחלש על שכונת חליסה הערבית והיה משלט חשוב במלחמה על שחרור חיפה (חיילי ההגנה התמקמו שם).

סבי נולד לפני מלחמת העולם השנייה וגדל בתקופה סוערת של מלחמת העולם, העפלה והקמת מדינת ישראל. סבי הספיק לבקר בפולין פעמיים ב-1936 וב-1937 (כשהיה תינוק) ולפגוש את סבו וסבתו ובני המשפחה האחרים ולמזלו הספיקו רוב בני המשפחה להגיע לארץ עם פרוץ מלחמת העולם. בתקופת המלחמה זכורות לסבי הפצצות בחיפה ע"י חיל האוויר האיטלקי ובילויי הלילה במקלט. עוד לפני קום המדינה הייתה תקופה של פעילות צבאית משטרתית בריטית כנגד פעילות ה"הגנה", ה"אצ"ל" וה"לח"י", שניסו בדרכים שונות להמאיס על הבריטים את השלטון בארץ ולזרז הקמה של מדינה יהודית. היו תקופות שמדי ערב הקימו הבריטים בסיס במרחק של 4-5 בתים מהבית שבו סבי גר, הטילו עוצר על האזור והיה אפילו מסוכן לעמוד על המרפסת מחשש שיהיו יריות. אימו סיפרה שהוא היה מעביר את הזמן בפירוק של מכשירי חשמל וחיבורם מחדש

במלחמת השחרור סבי ומשפחתו נשארו בחיפה שהייתה עיר מעורבת ושוחררה בתקופת פסח תש"ח.

סבא למד בביה"ס הריאלי העברי בחיפה שהוא בי"ס בו לומדים 12 שנים כולל בי"ס יסודי, חטיבה ותיכון. כמו כן סבא היה בתנועת הצופים והשתתף בפעולות שנערכו כל יום שלישי ושבת וכן יציאה למספר טיולים במשך השנה כולל כאלה שנמשכו יומיים ושלושה. טיולים דומים נערכו גם במסגרת ביה"ס, וכך למד להכיר היטב את ארצנו.

באותה תקופה סבא למד לנגן בכינור וזכור לו שהופיע על הבמה בטקסים השנתיים של ביה"ס שנערכו בקולנוע "ארמון" וניגן יצירות בכינור עם ליווי פסנתר של חברת כיתה. עם סיום הלימודים סבא התגייס לצבא במסגרת "העתודה האקדמאית", דבר שאפשר לסבא לסיים 4 שנים בטכניון ולקבל תואר ראשון בהנדסת חשמל לפני השירות הצבאי. במהלך החופשות עבר סבא קורס מ"כים וקורס קצינים בצבא, וכשחזר לשירות הצבאי אחרי תום הלימודים שירת בחיל הקשר כקצין ומהנדס.

לאחר סיום השירות הצבאי התקבל סבא לעבודה ברפאל ועסק לאורך הרבה שנים בפיתוח במערכות לצה"ל. על עבודתו קיבל סבא פרס ביטחון ישראל 1968. במקביל לעבודתו ברפאל סיים סבא לימודי תואר שני בטכניון ובשנת 1966 יצא סבא לארה"ב ללימודי דוקטורט וקיבל את התואר השלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1969, ובהמשך עבד בתכנית החלל האמריקאי ב"מכון להנעה סילונית" בפסדינה בקליפורניה. בשנת 1972 חזר סבא לארץ והמשיך את עבודתו ברפאל.

בזמן שהותו בארה"ב קיבל סבא את פרס ביטחון ישראל עבור פיתוח מערכת מתקדמת של מרעומים. מרעום זה המנגנון בטיל שמודיע לטיל מתי להתפוצץ. בנושא זה הושקע מאמץ רב של פיתוח, וסבי סייע לפיתוח מנגנון חדשני ומתקדם, שזיכה אותו כאמור בפרס ביטחון ישראל. על זכייתו בפרס נכתב בזמנו בכל העיתונים. מצ"ב דוגמא משתי כתבות שפורסמו בנושא זה.

במקביל לעבודתו ברפאל עסק סבא גם בפעילות מחקרית אקדמאית (כולל במסגרת 3 שנות שבתון במעבדות מחקר מובילות בארה"ב), פרסם מאמרים מדעיים בעיתונות מקצועית  והשתתף בכנסים מקצועיים בארץ ובחו"ל. על אחד המאמרים שפרסם קבל בזמנו פרס של המאמר המצטיין באותה שנה שפורסם בעתון.

ואולם עיסוקו העיקרי של סבי היה במחקר ופיתוח במסגרת רפא"ל, עבודה שתרמה רבות לביטחון המדינה.

במסגרת  זו היה סבא גם נספח בטכניון והנחה סטודנטים ללימודי תואר שני.

כשסבא חזר לארץ בשנת 1972 הוא ביקר חברים רבים ובאחת ההזדמנויות סבי פגש במסיבה את סבתא שלמדה בזמנו גם כן בריאלי והיא הכירה את סבי משם. כנראה סבי וסבתי מצאו חן אחד בעיניי השני והמשיכו להיפגש ועד מהרה התאהבו והחליטו להתחתן. הם התחתנו ב-19721031 במלון שולמית בחיפה. החתונה נערכה בחיק המשפחה וחברים טובים ולאחר מכן יצאו לירח דבש באילת.

עם פרישתו מרפאל המשיך סבא בעבודתו המקצועית כיועץ לחברות פרטיות ולמשרד הביטחון, אך כיום בגיל 81 הוא בעיקר נהנה ומבלה.

סבא מרבה לבקר בפעולות תרבותיות כגון: קונצרטים (מוסיקה קלאסית וקאמרית), הצגות, אופרות, סמינרים ופסטיבלים. סבי וסבתי מרבים גם לטייל בארץ ובחו"ל ומשחקים ברידג' וכמובן סבי אוהב לקרוא ספרים והוא מתנדב לעזרה לבחור עיוור ויוצא איתו כל שבוע בד"כ להליכה על שפת הים, והדבר שהכי אוהבים לעשות זה להיפגש ולבלות ביחד עם המשפחה – הבנים, הכלות והנכדים.

סבי אדם חכם מאד והוא עוזר לי בלימודי הפיזיקה. אני נוסע אליו ולומד יחד איתו. זוהי זכות גדולה עבורי ואני נהנה מכל רגע. כיף לנו לשחק יחד משחקים שדורשים אסטרטגיה וחשיבה כמו: שחמט, RAGE.

קישור לקובץ הסיפור

הזוית האישית

אייל: אני דומה מאד לסבי – גם בחיצוניות וגם באישיות ומרגיש קשור אליו באופן מיוחד.