מאגר סיפורי מורשת

עם הקמת המדינה פתחו כל מדינות ערב במלחמה נגד מדינת ישראל, מלחמת השחרור.

מנהיגי המדינה החדשה עמדו בפני בעיות קשות ביניהן מחסור חמור בכסף ובעיקר בכסף זר שנועד לקניית נשק בחו"ל לצורך המלחמה, רכישת מזון לאוכלוסייה שגדלה, בעיקר בגלל העלייה הגדולה מכל ארצות תבל ובעיקר יהדות אירופה לאחר השואה. מנהיגי המדינה הכריזו בשנת 1949 על תוכנית שנקראה תוכנית הצנע.התוכנית כללה הקצבת מזון לאוכלוסייה על פי מספר הנפשות במשפחה והגילאים של בני המשפחה.חולקו לאזרחים פנקסי תלושים שבהם ניתן היה לקבל תמורת תשלום נמוך מצרכים בסיסיים לצורך כלכלת המשפחה.  המצב הכלכלי בארץ היה קשה. בכספי המדינה נקנה נשק שהיו זקוקים לו לצורך ההגנה, ולצורך קליטת העלייה. בחיי היומיום הורגש מחסור קשה במצרכי מזון, ביגוד, הנעלה, ספרי לימוד וכל הצרכים הרגילים להם נזקקה המשפחה. בבתי הספר חולקו מחברות אותן חתכו לחצי וזאת כדי לחסוך, ומי שלא השיג מחברת נאלץ לאסוף דפי נייר ולתפור לעצמו אחת.לעיפרון הומצא פתרון ישראלי מקורי "מאריך עיפרון" כך שניתן היה לנצל את העיפרון עד סופו. המצב הקשה גרר תופעות מכוערות כמו "השוק השחור" בו ניתן היה להשיג כמעט כל דבר וזאת תמורת סכומי כסף גבוהים, שלא נמצאו בידי רוב העם אלא בידי עשירים בלבד, דבר שגרם להגברת הפער בין עשירים לעניים. עד היום זכור לי ריח הכריך עם הנקניק שהיה מביא אחד מילדי הכיתה, בעוד כל ילדי הכיתה מביאים כריך עם ריבה.

משטר הצנע בוטל רשמית ב – 1952 והיום בו חזרו להופיע בחנויות כל המצרכים היה יום חג.

התקופה זכורה כתקופה עם חוויות נעימות יותר או פחות, כל אחד לפי תפיסת עולמו.

היום מול השפע שאנו חיים בו, קשה לדמיין מצב של מחסור וצנע ולכן בחרתי להעלות את סיפורי על התקופה הזו בפני ילדינו שחיים תודה לאל בתקופה של עושר ושפע כלכלי.