מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תפקידי בכל בוקר היה לחלוב את העז

בזמן הקטיף הפרדסנים היו ממלאים את ביתנו בפרי הדר, ריח ההדרים היה מרענן וטרי.

נולדתי בכפר סבא בשנת 1951.

לא היו אז רחובות. הרחובות ליד ביתי היו שטחי חולות, דרכים לא סלולות. חולות אלו מכילים את זכרונות ילדותי, על חולות אלה למדתי לרכב על אופניים. במהלך נסיונותי ללמוד לרכוב על אפניים, קרעתי את בגדי כשנתקעתי בגדר שהקיפה את ביתנו, כי לא הצלחתי לבלום.

אני זוכרת היטב שמעבר לרחוב בו שכן בתנו, היה פרדס ובזמן הקטיף הפרדסנים היו ממלאים את ביתנו בפרי הדר, ריח ההדרים היה מרענן וטרי.

אסתר בושרי בילדותה בחצר ביתה

תמונה 1

בחצר ביתנו היה לנו דיר עיזים שהיה בנוי מקרשים שאספנו, בנינו לו את הדיר במו ידנו. שם השכנו את התיש והעז.

תפקידי במשפחה היה בכל בוקר לחלוב את העז. וזו הייתה משימה לא פשוטה, כדי שהיא לא תזוז, הייתי צריכה לקשור לה רגל אחת לגדר ואז מתחתיה להניח את הסיר, סיר החליבה. החלב הריחני שחלבתי היה מגיע למטבח ואמי הרתיחה אתו. כל אחד מאחי קיבל כוס בכל בוקר כוס חלב טרי.

מילון

דיר עיזים
בית הקרשים שבנתה אסתר לעז שלה בחצר

ציטוטים

”תפקידי בכל בוקר היה לחלוב את העז“

הקשר הרב דורי