מאגר סיפורי מורשת

היה הייתה ילדה קטנה שנולדה עם קום המדינה, בתאריך 18/10/1948. שמה של הילדה הוא נעמי ושם אחותה רותי, כמו בתנ"ך במגילת רות: רות ונעמי.

וזהו סיפורי….

הייתי תמיד ילדה מצחיקה, סקרנית ושובבה. אהבתי לטפס על כל עץ שראיתי. מאוד אהבתי בעלי חיים ובעיקר כלבים וסוסים. הילדות עברה עליי בתל לטוינסקי. זה היה יישוב קטן מאוד בין פרדסים, שצעדו בו סוסים וחמורים. תל ליטוינסקי הייתה מושבה שהוקמה בשנת 1934. חלק משטח המושב נכלל כיום בעיר רמת גן ועל חלק אחר נבנה בית החולים תל השומר.

אני זוכרת את מראה מוכר הנפט עם סוס ועגלה או את מוכר הקרח. לא היו כמעט מכוניות. כשהייתי בת 3, מוכר הקרח – שבא עם סוס ועגלה – מאוד נבהל לראות אותי, הקטנה, מתחת לסוס, מאחר ואם הסוס היה נבהל הוא היה בועט בחוזקה. כששאלו אותי מה עשיתי מתחת לסוס? אני, הסקרנית, אמרתי: "רציתי לראות איך הסוס נראה מלמטה!"

המשפחה שלנו הייתה קטנה כמו הרבה משפחות בסביבתנו, מאחר וכולנו היינו דור לניצולי שואה. הילדות שלי עברה תמיד בשמחה ובאושר. עם מעט חברים ובעיקר במשחקים מחוץ לבית: משחקי כדור, תופסת, הס-אפ, עמודו, חבל וחמש אבנים.

בחרתי בשיר "עגלה עם סוסה" כי שיר זה מזכיר לי מאוד את הילדות שלי ואת הגעגועים שלי להוריי ולאחותי.

הזוית האישית

נעמי השתתפה יחד עם נכדה יהונתן, בתכנית הקשר הרב-דורי בשנת תשע"ח בבית הספר היסודי כרכור, וסיפרה על ילדותה השובבה.