מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תל אביב הצעירה

סבא ויהונתן במפגש הקשר הרב דורי
סבא בצבא
סיפור חייו של סבא שלום (התמקדות בילדותו בתל אביב)

שמי שלום פישביין, נולדתי בקייב שבאוקראינה בשנת 1946.

בהיותי בן חודש החלו הוריי במסע עלייתם לארץ, מסע שנמשך שנתיים. בשנת 1948 (בן שנתיים) עלינו לארץ. כעולים חדשים שוכנו הוריי בבתי ערבים נטושים שבגבול תל אביב-יפו. שנותיי הראשונות עברו בסקרנות רבה של הסביבה ובמשחקי ילדות בסביבה הרוסה של שברי בתים על שפת הים. הייתי פריק של ספרים והחלפתי ספרים בתדירות גבוהה בספריה שנפתחה בארמון השייח חסן בק.

תמונה 1

 

בית ספר "תחכמוני" בו למדתי היה כור היתוך של תלמידים מכל העדות שגרו בסביבה. בית ספר זה עיצב את אישיותי, פיתח סקרנות ודמיון רב, בעיקר בעקבות ספר חסמ"בה (מערות, אסירים, בריטים וכו'….).

תמונה 2

התפללנו בבית הכנסת המזרחי שעל גבול יפו. בית הכנסת והתפילות שבו פיחתו בקרבי אהבה לסגנון התפילה הנהוג, סגנון המלווה אותי עד היום. אני נזכר במיוחד במספר אירועים שהשאירו עלי חותם עצום: הלכתי עם אבי לתפילת תשליך בשפת הים שהייתה קרובה לביתנו. סביבנו נהרו המוני בית ישראל לשפת הים ובגדת הים הצטבר המון רב של יהודים שאמרו תשליך – מחזה שהשאיר עלי רושם עז ועמוק.

תמונה 3

 

זוכר אני במיוחד נהירה המונית של אנשים לכיוון רחוב אלנבי. ברחוב זה נערכו עדלאידע ומצעדי יום העצמאות. במיוחד התרשמתי מהקהל הנושא עמו כיסאות וסולמות על מנת שיוכלו להתמקם כראוי ולצפות במצעדים. אירועים אלו של פורים ויום העצמאות השאירו בליבי רושם עמוק, המלווה אותי עד היום. שיחה נוספת הזכירה לי את שמחת תורה. במהלך הקפות יצאו המוני מתפללים להקפות ברחובות השכונה, שמחה רבתי וריקודים עם ספרי תורה, השפיעו רבות על אמונתי.

בבגרותי עברנו לדירה בצפון תל אביב ובה עברתי ללמוד בתיכון עירוני ב', תיכון שבזמנו היה גולת הכותרת שבתל אביב לילדי המזרחי. בסביבה זו אני זוכר במיוחד את הארועים הבולטים הבאים: יציאה לכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין) בה נערכו ונערכים עד היום אירועי שבוע הספר. נהניתי מאד לעבור בין הדוכנים, לדפדף ולעלעל בספרים ולרכוש את הספרים שאהבתי במיוחד (קריאה וספרי ביוגרפיה). כן התרשמתי והושפעתי מההקפות השניות שנערכו מדי שנה בכיכר מלכי ישראל.

במקום מגורי בצפון תל אביב התרשמתי מהפיתוח באזור: מאזורי ביצות וקרקור צפרדעים נבנו בתים ונסללו כבישים, פיתוח מרגש ביותר. אחד האירועים שהשפיעו על חיי היה לימוד שחייה בבריכת "גן הדסה", בריכה שמוקמה על גבעה נישאה במקום בו שוכנים  כיום "גן העיר" ועיריית תל אביב. כמו כן אני זוכר יציאה שלי עם הורי לגן החיות ששכן ברחוב הדסה, בו הכניסה בשבתות היתה חופשית ללא תשלום.

לאחר סיום הלימודים בתיכון התגייסתי לעתודה האקדמאית של צה"ל במסגרתה למדתי מזרחנות ומדע המדינה. בשנה השלישית ללימודי באוניברסיטה פרצה מלחמת ששת הימים (1967) ואני – כעתודאי וכקצין צעיר – סופחתי לחטיבה הירושלמית. במסגרת חטיבה זאת נלחמתי באזור שייח עבדול עזיז ובגזרת הר הדר שליד ירושלים. הארוע המרגש ביותר שחוויתי במלחמה זו היה כיבושה של העיר העתיקה בירושלים. חטיבת הצנחנים הגיעה לכותל המערבי דרך שער האריות, במקביל החטיבה הירושלמית בה שירתי נכנסה לכותל דרך שער האשפות. ההצטרפות לצנחנים והכניסה לחצר הכותל המערבי (החצר רוחבה היה כ- 3 מ' בשונה מהרחבה אותה אנו מכירים כיום), הכניסה לכותל והעמידה בפני אבני הכותל – זו הייתה חוויה מרגשת ועוצמתית ביותר.

תמונה 4

 

וכנאמר ההיסטוריה מסתובבת וחוזרת על עצמה, עברו שנים רבות והועסקתי כמנהל משאבי אנוש בעיריית תל אביב, מתקן לו הייתי עד להקמתו ומי תיאר שזה יהיה בעתיד גם מקום עבודתי….

 

בשנת 1969, בהיותי בן 23, התחתנתי עם מרים לבית ברגר וכעבור מספר שנים המשפחה גדלה. היום יש לי 4 ילדים ו-12 נכדים.

 

תמונה 5

הזוית האישית

יהונתן: נהנתי מאוד. למדתי הרבה דברים על סבא. אני שמח שהייתה לי את ההזדמנות להשתתף בתכנית הזאת.

מילון

חטיבת ירושלים
הציר המרכזי בהגנת ירושלים בפתיחת המלחמה

ציטוטים

”הכניסה לכותל והעמידה בפני אבני הכותל הייתה המרגשת והחוויתית ביותר.“

הקשר הרב דורי