מאגר סיפורי מורשת

בשנת תשמ"ד (1984) הגיעו לישראל ידיעות על מצבם הקשה של היהודים באתיופיה. נוסף על הבצורת והרעב, סבלו היהודים מרדיפות קשות: נאסר על היהודים לקיים את חוקי הדת היהודית, ילדים בני 12 גויסו לצבא, ומנהיגי הקהילה היהודית הואשמו בריגול למען ישראל. ממשלת ישראל החליטה להציל את יהודי אתיופיה ולהעלות אותם ארצה.

מימוש ההחלטה היה מסובך מאוד – הן בשל הריחוק הגיאוגרפי, הן בשל היעדר יחסים בין ישראל ובין המשטר באתיופיה. זאת ועוד: המשטר באתיופיה אסר על יציאת אזרחים מן המדינה, וגם מעבר של אזרחים מאזור לאזור היה בלתי חוקי. בתנאים אלה צריך היה למצוא ליהודים נתיב בריחה סודי מאתיופיה לסודאן, ומשם להעביר אותם לאירופה  ולישראל.

כדי לאפשר את המבצע וגם לזכות בשיתוף פעולה מצד שלטונות סודאן, נערך המבצע, שנקרא "מבצע משה", בסודיות גמורה במשך כמה שבועות. רוב יהודי אתיופיה חיו בכפרים, וכדי להגיע לסודאן הם נאלצו לעבור ברגל מרחק של מאות קילומטרים,

בהדרכתם של מורי דרך מקומיים שהובילו אותם תמורת תשלום. במשך ימים ושבועות צעדו בדרך קשה ומסוכנת גברים ונשים, זקנים וילדים. הם הלכו בעיקר בלילה, ובמשך היום הסתתרו מהשמש הלוהטת וגם מהמשטרה, מהצבא ומכנופיות שודדים.

רבים מהם לא עמדו במסע הקשה ומתו בדרך מרעב, מחולשה או ממחלות. היו גם כאלה שנתפסו בדרך בידי אנשי צבא או שודדים, נאסרו או נהרגו.

יהודי אתיופיה נאלצו להשאיר מאחוריהם את כל רכושם, וגם כאשר הגיעו לסודאן – נאלצו לחכות במחנות פליטים עד להטסתם לאירופה – ומשם לישראל. בשנים שקדמו ל"מבצע משה" עלו ארצה בדרכים שונות כ- 5,000 עולים מאתיופיה.

במהלך "מבצע משה" (1984 – 1985) עלו לארץ כ- 7,000 עולים מאתיופיה. שש שנים אחר כך, בגלל מלחמת אזרחים מתמשכת באתיופיה, הוחלט על מבצע נוסף – "מבצע שלמה"; במהלכו עלו ארצה יותר מ 14,000 עולים. מבצעי עליות לישראל.

מבצע שלמה היה מבצע צבאי שבו הועלו כ-14,310 יהודים מאתיופיה בסוף השבוע שהחל ב-24 במאי 1991 תוך כ-34 שעות בכ-30 מטוסים של חיל האוויר הישראלי וחברת אל על. המבצע נקרא על שם שלמה המלך, אשר על פי המסופר בתנ"ך, פגש את מלכת שבא (מלכים א', פרק י').

מבצע משה או מבצע גור אריה יהודה (22 בנובמבר 1984 ~ 20 בינואר 1985) ‏היה מבצע אווירי להעלאת יהודי ביתא ישראל ששכנו במחנות הפליטים בסודאן לבלגיה ומשם ישראל. שמו המקורי "מבצע גור אריה יהודה" מגיע מתוך כינוייהם של קיסרי האימפריה האתיופית והשם "מבצע משה" ניתן על ידי המגבית היהודית המאוחדת ונקרא על שמו של משה רבנו, אשר על פי המסופר במקרא, הוביל את בני ישראל לארץ כנען.

הקושי הרב של יהודי אתיופיה לחיות לצד הנוצרים: יהודי אתיופיה התקשו שוב ושוב לשמור על דתם הנוצרים החלו להקשות את חייהם להכריח להתנצר אנשים שלא הסכימו או שנהרגו או שנכנסו לכלא ועונשו קשות מידי פעם היו התקפות על יישובים יהודים באתיופיה ובישראל החלו להגיע ידיעות על מצבם הקשה. עלייה של יהדות אתיופיה התחילה לאחר הרבה מאבקים והניסיונות שלא הצליחו להעלות את היהודים ארצה בעזרת פעילים מהקהילה ואנשי מוסד. פעילי הקהילה נחשדו ע"י שלטונות אתיופיה בשל פעילותם ציונית  עקב כך הם נמלטו על נפשם לעבר סודן כדי לעלות לארץ ישראל או למדינות אחרות באירופה.

העלייה לפני מבצע משה.בין שנים 1984 – 1977 עלו במבצע החשאי כ- 5000 עולים בעיקר מאזור טיגראי וקצת מאזורים אחרים. אנשים הלכו בדרכם לסודן, שם חיכו ליהודים אנשי מוסד ופעילים מבני העדה שהיו יוצרים קשר בין היהודים לבין אנשי מוסד. השמועה שהדרך לירושלים פתוחה דרך סודן התפשטה בעיקר בחבל טיגראי ואזורים אחרים. בעקבות השמועה  היהודים התחילו להגיע בהמוניהם למחנות הפליטים בסודן. הפינוי היה איטי, משפחות המתינו חודשים ושנים במחנות בסודן בתנאים שאי אפשר לתאר את מצבם הקשה, עקב מגפות, רעב וזיהומים. מדי יום  נקברו עשרות אנשים בעיקר זקנים וילדים שלא יכלו לשרוד את המצב הקשה ביותר. כ- 4000 בני העדה קיפחו את  חייהם.

קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – חג הסיגד וחשיבותו