מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תחביב הטיסנות שהוביל למקצוע

זמי ואמו בכיכר דיזינגוף
הוריו של זמי
באליפות הארץ הגעתי למקומות מכובדים מאוד בטיסנאות

נולדתי בתל אביב בשנת 1938. עד גיל 13 גרנו הורי, אני אחי ואחותי (שהם תאומים) בדירה קטנה. במסדרון אחד עם עוד שתי משפחות. אתנו גרה משפחתו של ח"כ חיים אורון (כיום שר). שם משפחתו אז היה יארליכט. 
 
ההורים שלי וההורים שלו השתמשו במקרר קרח אחד כדי לחסוך בקרח. כדי להתרחץ במים חמים היינו מתרחצים פעם בשבוע מכיוון שאת דוד המים החמים היו מחממים בעצים. בזמן המלחמה לכל ילד הייתה מונחת על המיטה שקית בד ובה מצרכי חירום כמו מים לימון ובגדים. אני זוכר שמדדו לנו מסיכות גז.
 
באחת האזעקות שמענו פיצוץ גדול שהצמיד אותנו לקירות. התברר שהפצצה נפלה בקרבת ביתנו. ביום שבו הודיעו על ניצחון בעלות הברית במלחמה, במזרקה של ככר דיזנגוף הדליקו מנורות צבעוניות בתוך המים. אני זוכר שבלילה בו החליטו האומות המאוחדות על הקמת המדינה אנשים רקדו ברחובות ולא ישנו כל הלילה. אני נולדתי קצת לפני פרוץ מלחה"ע השנייה. אני זוכר שמטוסים איטלקיים הפציצו את ת"א ופגעו בכמה בתים ברחוב "המלך ג'ורג", שם יש עד היום סימנים של רסיסי ההפצצה. אני למדתי בבי"ס עממי "במרכז" ברחוב זמנהוף תל- אביב. כל הדבר הנ"ל היה לפני קום המדינה ובזמן שהאנגלים היו בארץ.        
 
בגיל 13 הורי עברו לגור בבית חדש בצפון ת"א. על עצמי אני יכול לספר שאני דיסלקטי ובקושי גמרתי ביה"ס עממי, מפני שאז לא ידעו מה זה דיסלקטי ואת כל הבחינות הפסיכולוגיות שעשו לי עברתי בהצטיינות. לכן טענו שאני עצלן. המועדון שלנו היה ברחוב פקיעין בת"א. זה היה מועדון קטן של כמה חברים שהקמנו בעצמנו במגרש משחקים של עירית ת"א.  שם בניתי כמה טיסנים, ובאליפות הארץ הגעתי למקומות מכובדים מאוד. בזה עסקתי עד תחילת לימודי בביה"ס הטכני של חיל האוויר. כיום אני ממשיך לעסוק במטוסים ובטיסות כתחביב.
 
אחרי ביה"ס עממי בגלל שתדלנות של אבא שלי התקבלתי לביה"ס המקצועי "מקס-פיין" בת"א. אחרי שנה אחת החליטו שאין טעם יותר שאני אלמד והפסקתי ללמוד. התחלתי לעסוק בבניית טיסנים במועדון "קלוב התעופה" בצפון ת"א. מועדון שהקמנו כמה ילדים בכוחות עצמנו. שם נהפכתי למדריך מצטיין והייתי אלוף הארץ בטיסנים התחביבים שלי הם תעופה וטיסה.
 
בגיל 13 התחלתי לעסוק בתחביב בניית טיסנים ב"קלוב התעופה לישראל" בת"א. אחרי שנה החלטתי שאני צריך ללמוד מקצוע, התקבלתי לביה"ס הטכני של חיל האוויר בחיפה. בבי"ס זה היו קורסים של שנה מחולקים ל 3 חלקים והיינו נקראים "גדנ"עי-אויר".
 
 
קורס ראשון: יסודות שבו למדנו יסודות תעופה
הקורס ראשון: יסודות שבו למדנו יסודות תעופה, מתמטיקה, ופיסיקה; כדי להשוות את רמת הידע הבסיסי של כל התלמידים ואימון צבאי ראשוני, כמו שימוש בנשק, מסדרים, מדים צבאיים ועבודות רס"ר בבסיס. קורס זה נמשך חודשיים.
 
קורס שני: מכונאות גוף המטוס
מכונאות גוף המטוס בו למדנו אווירודינמיקה, נגרות, עבודות פח, בד וצבע, מסגרות, הידרוליקה, וכוונון  מטוסים. הלימודים בקורס זה נמשכו 6  חודשים.קורס שלישי: עבודה מעשית במוסך מטוסים. הקורס נמשך 3 חודשים.את הלימודים בביה"ס  הטכני  סיימתי בהצטיינות. כפרס קבלתי  דרגת  טר"ש טרם הגיוס  לחיל האוויר.הציבו אותי לטייסת מטוסי קרב צרפתיים (אורגאן).אחרי הצבא התחלתי לעבוד בחברת "כים-אוויר" בתור מכונאי מטוסים. אז בא לי חשק להיות טייס. אחרי מו"מ עם הנהלת החברה, הסכימו שאלמד לטוס. קבלתי רישיון טייס ורישיון הנדסאי מטוסים הנותן לי זכות לאשר את כשירות הטיסה של המטוסים. אחרי 6 שנים  עברתי לעבוד בחברת "אל-על" בתפקיד ראש צוות ומבקר (d /f) ב"אל-על" עבדתי 16 שנה.  
בשנת 1983 פרשתי מ"אל-על" והמשכתי לעבוד בחברת "ארקיע" באותו תפקיד. גם בתפקיד של מכונאי מוטס. כיום אני גמלאי, אני עובד כסמנכ"ל לענייני תחזוקה בחברת "גשר-אווירי" העוסקת בעבודות הטסה שונות ואמבולנס אווירי.
 
תכנית הקשר הרב דורי, 2005
מורה מובילה אילת שחק

מילון

קלוב התעופה לישראל
קלוב התעופה לישראל הוא מועדון ספורטיבי לצעירים חובבי דאייה וחבר בפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה (fai), המשתתף באליפויות עולם ובאולימפיאדות תעופה. קלוב התעופה לישראל כולל בתוכו 7 עמותות העוסקות בחלקים שונים של הספורט התעופתי, כגון טיסנאות, דאייה, צניחה, תעופה כללית, תעופה זעירה ועוד. מלבד זאת, לקלוב ישנה חשיבות היסטורית רבה בהקמת התעופה העברית עוד בתקופת המנדט הבריטי.

ציטוטים

”במועדון "קלוב התעופה" נהפכתי למדריך מצטיין והייתי אלוף הארץ בטיסנים“

הקשר הרב דורי