מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תולדות משפחתי

סבא אברהם וליהיא
אני ואמי
חיי הורי ומשפחותיהם

שמי אברהם פאר. נולדתי בתאריך 28.7.1942 בתל אביב,להורי ברכה ודוד פאר. אבי נולד בשנת 1904 בריגה שבלטביה,להוריו הדסה ואברהם פאר. להדסה ואברהם נולדו 15 ילדים, 8 בנים ששמותיהם היו: דוד (אבי) ,גדליה , לייבה (אריה), זלקינד , חיים , יעקב , שאול ושמחה.7 בנות ששמותיהן היו: גולדה , שרה , טובה, רחל, בתיה , לאה ואסתר. בשנת 1926 עלתה המשפחה לישראל מלבד אח ואחות של אבי :גולדה , שנפטרה בריגה בהיותה בת 18 בלבד. האח הבכור גדליה שנשאר בריגה  ונספה בשואה ביחד עם כל משפחתו. בהגיעו לארץ עבד אבי בסלילת כבישים ומאוחר יותר הצטרף עם אחיו חיים לעבודה בבית חרושת לנעליים שהקים אביהם. אבי נפטר בשנת 2001 , בשיבה טובה בהיותו בן 97 שנים.
אמי נולדה בשנת 1913 בליטא, להוריה חנה איטה וחיים דב סמובר. לחנה איטה וחיים דב נולדו 6 ילדים, 3 בנים ששמותיהם היו: גדליה, לייבה ומשה אהרון. 3 בנות ששמותיהן היו: ברכה (אמי), סוניה וזלדה. בשנת 1935 הגיעה אמי לביקור בארץ, הכירה את אבי , הם התאהבו , נישאו בשנת 1939 וכך ניצלה אמי מציפורני הנאצים. לעומתה, כל משפחתה , הוריה ו-5 אחיה  ואחיותיה, נספו בשואה. בהגיעה לארץ עבדה אמי בקטיף בפרדס תמורת 16 גרוש ליום. אני נולדתי 10 ימים לאחר פטירתו של סבי אברהם ואני קרוי על שמו. כאן התגלתה אישיותה ואצילותה של אמי. מיד לאחר שילדה אותי , היא הודיעה לסבתי הדסה כי היא מוותרת על זכותה לקרוא לי על שם אביה (לפי מנהג העדה האשכנזית , לאמא יש זכות ראשונים) והיא נימקה זאת בפני סבתי הדסה כי מותו של סבי אברהם היה טרי וכל כך קרוב ליום הולדתי. בבגרותי , שאלתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים , האם יש אדם בעולם כולו שהיה נוהג כך, לאחר שכל משפחתו נספתה בשואה ולא נותר לו אף אחד ממשפחתו המקורית, מה עוד שלאבי היו הרבה אחים ואחיות שהיו יכולים לתת את השם אברהם לאחד או יותר מילדיהם כשיוולדו. אמי נפטרה בשנת 1991 בהיותה בת 78 שנים.
בשנת 1947 בהיותי כבן 5 נולד אחי דב, הקרוי כמובן על שם סבי מצד אמי והצדק נעשה. דב נשוי החל משנת 1978 לסוזאן , בחורה אמריקאית יהודיה , אותה הכיר בעת עבודתו בשגרירות ישראל בוושינגטון. בשנת 1981 נולדה בתם דנה , כיום עורכת דין ומרצה למשפטים. דנה נשואה לבחור מקסים בשם אדם. מערכת היחסים שלי ושל משפחתי עם דב ומשפחתו הייתה תמיד ועודנה נפלאה. גדלתי במשפחה חמה , תומכת ואוהבת שחינכה את ילדיה רק למעשים טובים. אני זוכר משפט שאמרה לנו אמי בהיותנו נערים, וכך אמרה: יש משפט האומר: צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, אל תתייחסו לזה, תהיו תמיד צדיקים וכך יהיה לכם טוב בלב. בכל הצניעות אני אומר ששמעתי בקולה. הורי היו אנשים דתיים מסורתיים ואת ילדיהם שלחו לבית הספר הממלכתי דתי בר אילן שהיה ממוקם ברחוב בזל בתל אביב. בהיותי ילד הצטרפתי לתנועת הנוער בני עקיבא, שם עברתי שנים נפלאות. בצעירותי הייתי שחקן כדורגל, דבר המתנגש עם החינוך הדתי שקיבלתי. יום אחד נסעתי בשבת על אופניים למועדון בו שיחקתי כדורגל כשבדרך ראה אותי חבר מבני עקיבא, כמובן שהוא סיפר על כך לכולם ולצערי נאלצתי לעזוב את בני עקיבא , מקום שכל כך אהבתי. בסיום לימודי התגייסתי לצה"ל, שם שירתתי בשרות סדיר שנתיים וחצי (בזמנו, שירות סדיר נמשך שנתיים וחצי ולא כמו היום 3 שנים). לאחר מכן, שירתתי במילואים עד גיל 50. תוך כדי שירותי הצבאי היו בארץ 4 מלחמות: ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. בכולן השתתפתי ולשמחתי מכולן חזרתי בשלום. לאחר שסיימתי את השירות הסדיר בצה"ל, התחלתי לעבוד בחברת הביטוח "ציון" שברבות הימים נמכרה לחברת הביטוח "הראל" וכיום היא חלק ממנה. בחברת ציון הכרתי את מרים שיין ולאחר 5 שנות חברות , בשנת 1969 , נישאנו כדת משה וישראל ואנו ביחד עד עצם היום הזה. במשך השנים נולדו לנו 3 ילדים נפלאים: דן נשוי לאורית ולהם 2 ילדים : יניב וליהיא. עדי- נשואה לעודד ולהם בן עידו. גל-רווקה, המאורסת לעידן , כשתאריך נישואיהם נקבע לחודש יוני 2016. כל שלושת ילדי שירתו בצה"ל: דן שירת בחיל האוויר. עדי משרתת כיום בצבא קבע בחיל המודיעין. גל משרתת גם היא בצבא קבע בחיל המודיעין. לכל שלושת ילדי יש תארים אקדמאים ואנחנו מלאים בנחת ואושר מהם.
לסיום: לאחר שנים של עבודה וגידול ילדים, פרשנו לגמלאות ובמקום לגדל ילדים אנו מגדלים נכדים, תומכים אחד בשנייה ומנסים להינות מהחיים עד כמה שהשנים והבריאות יאפשרו לנו.
תשע"ו

מילון

ניצלה מציפורני הנאצים
ניצלה מנחת זרועם האכזרית של הנאצים

ציטוטים

”צדיק ורע לו, רשע וטוב לו“

הקשר הרב דורי