מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא ילנה. מקור השם הוא מיוון, ופירושו הוא זוהרת/יפה/קורנת. נקראתי על שמה של סבתא רבתא שלי. שם המשפחה שלי הוא פישקיס. שם המשפחה הקודם שלי הוא נמסטניק.

נולדתי בברה"מ לשעבר, באוקראינה בעיר קורוסטן בתאריך 24/9/1950  ועליתי ארצה בשנת 1990. אני בת בכורה במשפחה הגרעינית שלי. יש לי אח אחד ושמו בישראל צבי גושן. (שמו הקודם הוא גריגורי נמסטניק). הוא מורה לפיזיקה.

עד גיל 13 גדלתי באוקרינה בעיר קורוסטן, ואז עברתי עם משפחתי לקירגיזסטן לעיר הבירה פרונזה (בישקק). בילדותי למדתי נגינה בכינור והמוסיקה היא חלק משמעותי בחיי. לנכדי הראשון שרתי שירי ילדות ברוסית. כילדה, אהבתי לשחק עם חברותי מחבואים, תופסת, קלאס, משחקי כדור (גם היום מכירים את המשחקים האלה).

אחד האירועים שזכורים לי מהילדות הוא שיורי גגארין, קוסמונאוט סובייטי, היה האדם הראשון ששהה בחלל בתאריך 12/4/1961. זה השפיע עלי מאד, כמו על כל משפחתי.

בילדותי לא נשלחתי לגן. למדתי בביה"ס מספר 4. כך בברה"מ נתנו שמות לבתי הספר, במספרים. אחר כך המשכתי ללמוד בתיכון מספר 12 בעיר פרונזה. בסך הכל למדתי עשר שנים כפי שהיה נהוג בברה"מ לשעבר. נשף הסיום של התיכון היה מרגש מאד, זה היה ארוע משמח ומיוחד. אני זוכרת שחגגנו כל הכיתה עד אור הבוקר.

אבי היה מהנדס מכונות והוא שכנע אותי ללמוד גם את אותו תחום. תקופת הלימודים נמשכה חמש שנים ואני זוכרת אותה בתור תקופה מאתגרת ולא מהנה במיוחד. לאחר סיום הלימודים התחלתי לעבוד במקצוע. מקום העבודה הראשון שלי כמהנדסת מכונות, היה במשרד לתכנון אביזרים למחקר בחלל. במקצוע זה עסקתי 18 שנים. לא המשכתי במקצוע הזה בארץ כי לא הצלחתי למצוא עבודה מתאימה.

את בעלי, מיכאל פישקיס, הכרתי בבית קולנוע ראינו סרט בשם ,"קלינה קראסניה" שמבוסס על ספר רוסי מפורסם. הוא היה איש מקסים, יפה תואר, חכם, בעל השכלה גבוהה. הוא עבד כמנכ"ל בית חרושת. הבן שלי יולי, דומה לו מאד… התחתנו בשנת 1974. הייתי בת 24 כמעט. החתונה הייתה בעיר פרונזנה קירגיסטן. הייתי בת 24 וחצי כשנולדה בתי הבכורה, ביאנה ובגיל 29 נולד בננו, יולי.

לצערי הרב, התאלמנתי בשנת 1982. בעלי נפטר ממחלת הסרטן בגיל 34.

האירוע המכונן בחיי הוא עלייתי לארץ ישראל, בזכות העלייה של אחי שהגיע לישראל לפני. הייתי בת 40. עליתי עם שני ילדיי וההורים שלי. היה לי קשה למצוא עבודה במקצוע שלי ולכן נאלצתי לעבוד בישראל כמטפלת בקשישים. בחרנו בעצמינו את מקום המגורים שלנו וכך הגענו לקריית-ים. שם גרנו ביחד עם סבא וסבתא באותה דירה. גרנו בחמש השנים הראשונות בשכירות בקריית ביאליק ואח"כ קיבלנו דירה מעמיגור בצור-שלום שבקריית ביאליק. הילדים הלכו ללמוד בביה"ס. הקליטה שלהם הייתה מהירה וחלקה, בתום לימודיהם, שני ילדיי שירתו בצבא.

אירועים משמעותיים, זכורות לי שתי מלחמות – מלחמת המפרץ ומלחמת לבנון השנייה. וחוויה ייחודית, יצאתי לחו"ל פעם אחת לנופש בסנט פטרסבורג עם ילדיי ובני/בנות זוגם. מאוד נהניתי מהזמן שבילינו יחד.

עם השנים, בתי, ביאנה סיימה אוניברסיטה ועובדת בהייטק ובני, יולי סיים את לימודיו בטכניון ועובד בחברת אמזון. בתי גרה בקריית ביאליק, יש לה שני ילדים, בן ובת: מיקי וליטל. מיקי השנה מתגייס לצבא וליטל לומדת בכיתה ח'. בני גר בקריית אתא, יש לו שלושה ילדים, בת ושני בנים: נועה, מתן ואילון. נועה הבת הבכורה, בכיתה ה', מתן בכיתה א' ואילון בגן טרום חובה. אני מבקרת אותם פעם או פעמיים בשבוע. אנחנו נוהגים לחגוג במשפחה את כל החגים העבריים וגם "נובי גוד."- זהו חג לציון תחילתה של השנה האזרחית. החג נחוג בלילה שבין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר. זהו חג שמח שבו הילדים מתחפשים ומקבלים מתנות.

מאוד נהננו מהעבודה המשותפת בתכנית הקשר הרב דורי, חבל שבגלל מגפת הקורונה, לא הצלחנו לבקר בבית התפוצות. אני מקווה שהמגפה תיגמר בקרוב ואוכל לפגוש את כל ילדיי ונכדיי.

הזוית האישית

סבתא ילנה: מאוד נהננו מהעבודה  המשותפת על התיעוד, חבל שבגלל מגפת הקורונה לא הצלחנו לבקר בבית התפוצות. אני מקווה שהמגפה תיגמר בקרוב ואוכל לפגוש את כל ילדיי ונכדיי.