מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של סבא צמח ישי

סבא צמח ואני (עומר)
סבא על האנייה
חיים ומשפחה *חגים ומועדים *מאכלים מיוחדים.

סבא צמח ישי מספר לנכדו

ילדותי

נולדתי בשנת 1929 למשפחה בת ארבעה ילדים (אחות אחת הייתה מאומצת האחות השנייה עלתה מוקדם ממני יחד עם הדודה ואני ואחותי השלישית נשארנו במאדיה). בילדותי סבתי ושלושת דודותיי טיפלו בי.

על עצמי

אחרי שעליתי לארץ, מישהו נכנס לקבוצה שלי ושאל: "יש פה ספר מתוניסיה?". אמרתי שאני ספר במקצועי והוא אמר לי, שמחר בבוקר עלי להתייצב, יש לי עבודה. למחרת הוא לקח אותי למספרה, וכך התחלתי מייד לעבוד. אבל העבודה הייתה חלקית כי בעל הבית אמר לי שלא צריך לבוא בבוקר אלא רק אחר הצהריים, כי כל יום אנשים הולכים לעבודה בבוקר ובאים למספרה רק אחרי הצהרים.

השם של בן הזקונים שלי

דודי ששמו חיים לא הצליח להביא ילדים לעולם ובגלל זה החלטתי לתת לבן הזקונים שלי את השם שלו חן (חיים). חן הוא אבא של נכדי, עומר שיחד עמו אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ויחד אנחנו מתעדים את סיפורי. יש לי ארבעה ילדים גדולים יותר: הראשונה שמה אורנה (מזל) על שם אמי. לשניה קוראים רחל – על שם אמה של אישתי. לשלישי קוראים ישראל על שם אבי ולרביעי קוראים בני על שם אביו של אישתי.

העלייה

הגעתי לישראל באניית גולדן איזן. כשירדנו עם המזוודות עלינו על ג'יפ, נסענו מנמל חיפה עד משמרת. כשהגענו פרקנו את כל המזוודות במרכז מושב משמרת וחיכינו עד שהמתיישבים הגיעו לקבל את פנינו.

סבא על האנייה

תמונה 1

סבא מספר על אמא שלו 

"אימא שלי הייתה תופרת של הערבים ולא היה לה זמן לטפל בכל ילדיה. לא היה לה זמן לכולם כי היא ילדה 21 לידות, זאת אומרת שהיה לה הרבה מאוד ילדים לטפל בהם ובגלל זה מתו לה ילדים. אמא שלי גם שמרה על ילדיהם של דודותי ודודי. כשהגענו לארץ אז אמא שלי לא עבדה בשדות או בחוץ. היא הייתה עקרת בית ועבדה בבית בבישולים. יחד איתנו גרה גם סבתי וגם שתי האחיות שלי: אחת עלתה עם דודתי לישראל בשנת 1949 והשנייה שהייתה נשואה עלתה ועברה לגור בדימונה".

סבא מספר על אבא שלו 

"אבא שלי עבד בחו"ל בצורפות והייתה לו חנות למכירת תכשיטים שהכין. פעם בשבוע הוא היה חוזר אל הבית לשישי-שבת. שהגיע לישראל קיבל מהסוכנות עבודות בשדות וגם עזר בפירוק מעברות (בתים קטנים)".

זיכרונות של משפחתי המסורתית

"את ראש השנה חגגנו כך: בתחילת הסדר בירכנו על הפירות ואז התחלנו לאכול מרק צח ואטריות, קציצות ועוף, וגם קוסקוס בדרך כלל. נהגנו לערוך את סעודת יתרו – בהתחלה אנחנו הכנו לחמניות עם ביצה בפנים ולקתנו אותם למאפיה לאפייתם. לקינוח הכנו יין את הין היינו טובלים בדבש. בנוסף היינו מכינים גם מקורד שזו עוד סוג של עוגייה מתוקה.

את ערב שישי חגגנו כך: בהתחלה בירכנו ואז התחלנו לאכול קוסקוס, מרק וקציצות, חמוצים, עסבנה (קישקא ממולא בחלקי פנים של בשר), ניקיטוש (בצקניות), ופקילה. (תבשיל תרד ושעועית עם בשר וקציצת סולת). בשבת אכלנו בדרך כלל מאכלים מהתנור או בקנון כמו חיטה ברוטב (אריסה), עוף בתנור, קציצות סולת ותפוח אדמה".

מאכלים מיוחדים

עסבנה – את העסבנה הכנו כך: מה שצריך זה עלים של מנגולד, בצל ירוק, כוסברה, שמיר, אריסה (תערובת של פלפל אדום יבש עם שום ופלפל שחור מטובל בכורכום ופלפל מתוק) המילוי היה בתוך קישקע של עגל והוא הכיל לבבות של עוף, טחול של עוף וקורקבנים של עוף. את התערובת חותכים חוץ מהטחול ומכניסים לקישקע וסוגרים. שמים את הממולא במרק ומבשלים. בתאבון!

קוקלה – הכנו את הקוקלה כך: לקוקלה צריך ביצים, מלח, נענע קצוצה, פלפל שחור, כורכום ושמן. לערבב טוב ואז שמים את הסולת – לא יותר מדיי שלא תהיה עיסה קשה, וכדי שהסולת תספוג את הטעמים.  אחרי כמה זמן להניח את העיסה לערבב עוד פעם אחרי זה מחממים מחבת עם שם ומטגנים טיפה (טיגון קל)

הזוית האישית

סבא צמח: היה לי תענוג בשבילי לספר לנכדי את הסיפור שלי. התרגשתי כשראיתי את בית הכנסת שלי וזה החזיר אותי לילדות. אני משאיר אצלך עומר מזכרת גדולה ממני.

הנכד עומר: נהנתי מאוד לעבוד עם סבא שלי אני חושב שזה חיזק את הקשר בינינו. שמחתי לשמוע על ההעלייה של סבא לארץ ועל הקשיים שהם חוו. גם שמחתי ללמוד את כל התבשילים המיוחדים שהוא וסבתא לולה ז"ל מכינים לנו.

מילון

מטלטלין
חפצים אישיים שאדם לוקח אתו בצאתו לדרך.

סעודת יתרו
סעודת יתרו היא סעודה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו.

ציטוטים

”העליה והקליטה בארץ היו קשים“

הקשר הרב דורי