מאגר סיפורי מורשת

סבתא וסבא שלי נולדו בארגנטינה.

סבתא נולדה בעיר "קורדובה" וסבא נולד בעיר "טוקומן". סבא וסבתא התחנכו בביתי ספר יהודים והיו חלק מהקהילה היהודית בארגנטינה.

הם היו חניכים ואחר כך מדריכים בתנועת נוער ציונית "איחוד הבונים", התנועה חינכה לעליה לישראל והגשמה עצמית בתנועה הקיבוצית. עשרות קינים של התנועה היו מפוזרים בארגנטינה, באזורים מרוחקים בהם היתה קהילה יהודית ובעיר הבירה: בואנוס אירס, עם מספר סניפי תנועה, בשכונות השונות.

הם הכירו במחנה קיץ של התנועה שאליו הגיעו חניכים ומדריכים מכל הארץ. סבא התחיל ללמוד רפואה בעיר טוקומן ואחרי שנה עבר להתגורר בעיר קורדובה שם גרו הסבים שלו. סבא וסבתא כבר היו אז חברים והדריכו ביחד בתנועת הנוער.

בשנת 1973, כשעלה לשלטון המשטר הצבאי בארגנטינה, התנועה התפצלה, חלק עברו לשמאל הקיצוני וחלק החליט גם בעקבות מלחמת יום הכיפורים, לעלות לארץ כגרעין (בקבוצה). חלק מהגרעין עלו לארץ בשנת 73 מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים. סבא וסבתא חיכו כמה חודשים עד שסבא סיים את לימודי הרפואה, התחתנו ועלו לארץ.

בארץ הם הגיעו לקיבוץ "בחן" שם כל הגרעין שלהם היה. הם למדו 6 חודשים עברית באולפן בקיבוץ "גן שמואל", כשסיימו את האולפן חזרו לקיבוץ בחן, סבא התגייס לצבא וסבתא עבדה בקיבוץ כמטפלת בבית התינוקות של הקיבוץ.

אחרי 8 שנים בקיבוץ ושני ילדים (אמא שלי ודוד ליעוז) והילד השלישי בדרך, החליטו לעזוב את הקיבוץ ולעבור לעיר נתניה. שם נולד הילד השלישי (דוד גיא) ואז התחילו חיים חדשים ושונים בעיר.

קישור לאתר שירונט למילות השיר בו בחרתי: "חורף שבעים ושלוש". 

שרה להקת חיל חינוך. מילים: שמואל הספרי. לחן: אורי וידיסלבסקי

קישור לשיר ביוטיוב

הזוית האישית

נועם: סבי בחר בשיר חורף 1973.