מאגר סיפורי מורשת

אני יאיר ואני מתעד את קורות החיים של סבתי מצד אמי, סבתא יפה. סבתא יפה נולדה בארץ ישראל בתל אביב בבית חולים הדסה בשנת 1950, להורים אבא עמרם ואמא פערל. הוריה היו ניצולי שואה. ההורים של סבתא הגיעו לישראל בשנת 1948, עם הקמת המדינה, לאחר שהיו במחנות מעצר בקפריסין. אבא של סבתא היה במחנות ריכוז ובמחנה ההשמדה אושוויץ. ממשפחתו של אבא של סבתא שהייתה משפחה ברוכת ילדים נשארו לאחר השואה רק שניים, שני אחים. אמא של סבתא הייתה יחד עם משפחתה ברומניה בגטאות. וממשפחתה ניצלו כולם.

סבא עמרם וסבתא פערל

מגיל 6 סבתא גרה ביפו בשיכון עממי, בדירת שני חדרים והול. סבתא היא השנייה בין שלושה ילדים האח הבכור שמואל והאח הקטן פנחס. סבתא גרה ביפו עד גיל 20. בשכונה הייתה גינה גדולה בין הבתים. הגינה היתה משותפת לכל השכנים ושם שיחקו כל ילדי השכונה יחד, בתופסת, בחמש אבנים, בקלס, בסוס ארוך, וקפיצה בחבל משחקי כדור ועוד…

סבתא הלכה לתנועת הנוער בני עקיבא בבת-ים. כי לא הייתה תנועה דתית ביפו. הם יצאו למסעות לאורך החוף. למחנות קיץ בקיבוצים. האנשים בשכונה היו מעדות שונות בעיקר יוצאי בולגריה. והיה קשר טוב בין כולם. למרות שדיברו בשפות שונות, בולגרית ספרדית, רומנית, פולנית, הונגרית ועוד… האמהות הציעו אחת לשנייה מהמאכלים המיוחדים שכל אחת הכינה. בזמנו לרוב המשפחות  לא היה  רכב, ולכן סבתא נאלצה ללכת מרחק רב מהבית לבית הספר היסודי, בית ספר רש"י. בית הספר שכן ליד שפת הים וסבתא וחבריה כל הפסקה ירדו לשחק על החול בשפת הים. בשכונה שסבתא גרה בה לא היו משפחות דתיות רק המשפחה של סבתא.

בכל חג סוכות אבא של סבתא בנה סוכה. בשנה הראשונה שהמשפחה גרה בשכונה ילדי השכונה גנבו את הקישוטים והרסו את הסוכה. אבא של סבתא בנה את הסוכה מחדש והזמין את כל ילדי השכונה לסוכה, סיפר לילדים למה בונים סוכה כיבד אותם בממתקים, ומאז היו הילדים באים לעזור בבניית הסוכה, בקישוט שלה  ולהתכבד בממתקים. לקראת כל חג אבא של סבתא היה מלמד את הילדים את מנהגי החגים. בחג סוכות כל המשפחה המורחבת הייתה מתכנסת לסעודה לכבוד יום ההולדת של סבתא. עד עצם היום הזה. במוצאי שבתות היו מגעים כל הדודים ובני הדודים לבית של סבתא להיות יחד, לאכול סעודת מלווה מלכה, ומשחקים ברמי קוביות. מדברים ומספרים מחוויות השבוע שעבר. בחופשות הייתה המשפחה נוסעת באוטובוסים לנתניה כדי לבקר את סבא וסבתא של סבתא. סבא של סבתא היה רב בנתניה.

לסבתא היו מספר תחביבים סבתא אספה בולים. בעיקר בולי ישראל. כמו כן, היו לה בולים מחו"ל. לסבתא הייתה משפחה בארצות הברית והם שלחו להם בולים מארצות שונות. סבתא אספה מפיות נייר. כאשר אמא שלי הייתה בת 8 היא התחפשה למלכת המפיות, מפיות מהאוסף של סבתא.

כאשר סבתא הגיעה לגיל 12. חגגו לה את בת המצווה בבית, בקרב המשפחה. הוזמנו גם חברות של סבתא. לא היה נהוג לעשות בת מצווה באולם כמו היום. האנשים ברכו את סבתא וסיפרו סיפורים ושרו שירים. לא היתה תזמורת או דִּי-גֵ'יי והמתנות שהביאו היו ספרים.

סבתא למדה בתיכון תלפיות בתל אביב. בשנת 1967 הייתה מתיחות רבה בגבולות וגיסו הרבה מאד אנשים לצבא. תלמידי בתי הספר הלכו להתנדב ולעבוד במקום  האנשים שגויסו לצבא. סבתא התנדבה לעבוד בדואר ישראל במיון מכתבים וחבילות.

ב- 5.6.1967, פרצה מלחמת ששת הימים. שבסופה ישראל נצחה. לאחר התיכון סבתא למדה בסמינר תלפיות ובאוניברסיטה. סבתא עבדה כמורה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ואח"כ הייתה הרבה שנים מנהלת בראשון לציון. סבתא פגשה את סבא אלי בחגיגת ל"ג בעומר ליד המדורה. לאחר כשנה בשנת 1971, סבתא נשאה לסבא אלי. נולדו להם שלושה ילדים. אמיר, נתנאל ואמא שלי ציפי. למשפחה היה תחביב של טיולים בכל רחבי ארץ ישראל.  כל חודשיים יוצאים לטיול של יומיים עם קבוצת חברים. בהדרכת  החברה להגנת הטבע. הילדים של סבתא גדלו נישאו ונולדו הנכדים. לסבתא יש 12 נכדים. הם גרים בטבעון, מודיעין וברחובות. כל הנכדים אוהבים את האוכל של סבתא היא מכינה אוכל טעים בטרוף.

הזוית האישית

זה כייף מאוד שסבתא באה לקחת אותי מבית הספר. היה לי מאוד כייף לתעד את קורות חייה של סבתא. שמעתי סיפורים מאוד מעניינים מסבתא.