מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שרגא בצל המלחמה

אופיר ושרגא
טנק במלחמת ששת הימים

מהרגע שהגעתי למדינת ישראל בשנת 1949 נקלטתי על ידי מוסדות המדינה ובתי עולים. המשכתי את דרכי בבתי הספר עד שהגעתי לגיל צבא. התגייסתי כמו כל נער ונערה לשריון עד יום שחרורי מצה"ל בשנת 1991. עם התגייסותי לצה"ל עברתי את מסלול הטירונות בשריון, הייתי ביחידה עד שנת 1963. השתחררתי מצה"ל ב-1963 וכעבור ארבע שנים, נקראנו לדגל, בתאריך 5.6.1967 , אז פרצה מלחמת ששת הימים, שהסתיימה בניצחון על פני 3 מדינות שהן: סוריה, ירדן ומצרים. למעשה היינו כחודש בכוננות ואחרי החודש הזה קיבלנו את אות המלחמה "סדין אדום". בעקבות השמעת האות יצאנו למלחמה.
לאחר יום וחצי של לחימה, נהרג הסגן שלי מתוך הצוות והוחלף בחדש וגם אחרי יום של לחימה נפצע השני, מפקד הטנק, ולמרות המצב הקשה של הלחימה, של הרוגים ופצועים נמהל העצב בקורטוב של שמחה, כיוון שמיגרנו את האויב המצרי ממעבר ה"ג'די" עד התעלה. זאת ועוד, בדרכנו לתעלה נתקענו עם הטנק, כתוצאה מחום מנוע גבוה ,ואי-לכך נשארנו בודדים בשדה כי הכוחות נעו קדימה והגיעו לנקודה מסוימת שבה נתקלו בטנקים של המצרים. הם חפרו ורק הקנה בלט – איך שהם ראו אחד את השני כל אחד כיוון לירות ברובה שלו. הערבי ירה ופקשש ואני יריתי ופגעתי בול והכל עניין של שניות. המג"ד היה על הר גבוה עם הג'יפ שלו והסיסמא של היחידה שלהם הייתה "זלמן" אז המג"ד יצא מהג'יפ והתחיל לשיר כי "זלמן זה זלמן מה יש לדבר כי זלמן הוא הטוב ביותר".

מילון

מג"ד
מפקד גדוד

ציטוטים

”והתחיל לשיר כי זלמן זה זלמן מה יש לדבר כי זלמן הוא הטוב ביותר“

הקשר הרב דורי