מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ב-1952 בירושלים בארץ ישראל למשפחה בת 7 ילדים, ואני האח ה6 מביניהם. הלידה שלי היא סיפור מעניין.

פעם לא היו מכשירים מתקדמים כמו שיש היום ולא ידעו בוודאות באיזה תנוחה נמצא התינוק והיו מילדות מנוסות שניחשו. מה שקרה זה שבזמן הלידה שלי גילו שאני נמצא הפוך כאשר הראש למעלה והרגליים למטה. אז ניסו למשוך אותי מהרגליים אך הייתה בעיה. אמרו לאמי אם היא רוצה לקחת סיכון והיא אמרה שהיא רוצה ללדת לידה רגילה, היא חלמה כמה ימים לפני לידתה שאליהו הנביא אומר לה שהלידה שלה תהיה קשה אבל שלא תדאג ושהכל יהיה בסדר, קוראים לי דוד על שם דוד המלך. אמי הייתה מאוד כבדה בהריון והיא נדרה נדר שעם היא מגיעה מקטמון ברגל עד לקבר דוד המלך אז היא תקרא לי דוד על שם דוד המלך וכך זה קרה. בגלל זה קוראים לי דוד.

בלידה שברו לי את היד. כדי להוציא אותי סיבבו את היד שלי ושברו אותה כדי שאוכל לצאת. עד היום יש לי צלקת ביד. הייתי תינוק קטן שרק נולד עם גבס ותפרים ביד, את מתארת לעצמך באיזה לחץ הייתה נתונה סבתא רחל ז"ל, אמא שלי. היום אנחנו מספרים זאת וצוחקים. סבתא תמיד היתה אומרת "דוד היה שובב. זה לא הסתיים רק בלידה שלו, גם אחר כך הוא שבר ידיים ורגלים אבל אף פעם לא לקח את זה קשה".

הורי עלו לארץ מטורקיה כשהיו צעירים. אנחנו משפחה מאוד ציונית. אבי אריה לוי ז"ל היה אדם שנלחם למען ארץ ישראל הוא היה לוחם במחתרת האצ"ל (ארגון צבאי לוחם) ולאחר מכן היה במחתרת הלח"י (לוחמי חרות ישראל). כאשר הכריזו על עצמאות מדינת ישראל ב- 1948, אבי הניף את דגל ישראל כאשר היה על טנק "קומנטקאר" שנסע ברחבי ירושלים יחד עם המון יהודים צוהלים ושמחים.

גדלנו בבית של אנשים חרוצים שעבדו קשה לפרנסת כל המשפחה, יחד עם אידיאולוגיה לאהבת ארץ ישראל והתנדבות לעשייה ולעזרה.

לצערי אבי נפטר צעיר מאוד ולא זכה לראות את התפתחותה והשגייה של מדינת ישראל כפי שהם היום, הוא נפטר בגיל 48 מסיבוכי מחלת השפעת ואמי נאלצה לגדל אותנו לבדה. אני באופן אישי ספגתי המון מאבי ואמי, שירתתי כלוחם בחיל שריון כחייל קרבי , לחמתי במלחמות רבות ואף התנדבתי במשטרת ישראל במשמר האזרחי במשך שנים. אני חושב שזה היה חלק בלתי נפרד מבית הורי.

טל: סבא, אתה מהווה לי דוגמא לאדם טוב, חרוץ, נדיב, שעובד קשה. אני חושבת שהסיפורים שיש לכם על קום המדינה ועל ילדותכם הם סיפורים מרתקים שלא יחזרו לעולם, אני מקווה שגם לי יהיו סיפורים מעניינים לספר. תודה רבה, סבא, על ששיתפת אותי בסיפוריך המרתקים.

 דוד: טלוש, יש לי עוד הרבה סיפורים מעניינים ומצחיקים לספר לך על ילדותינו בשכונה, על הצבא ועוד. אדם צובר המון חוויות במהלך השנים.