מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שמירת השבת ברוסיה הקומוניסטית

הנכדה סוניה איידלמאן
הסבא אלימלך לבנהרץ
בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים...

שלום, קוראים לי סאניא איידעלמאן. אני לומדת בבית הספר בית רבקה בוגרות, בכיתה ו', אני רוצה לספר לכם על סבא שלי ז"ל, מכפי ששמעתי מסבתי פרלה לבנהרץ.

ילדות ברוסיה

סבא אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933)  לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו עטקא, משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר  כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות.  כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר. לסבא היו  6 אחים ואחיות.

כשסבא הגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.

כשסבא היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.

כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג סבי את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב., בבית הוריו של סבי ז"ל וגם השתתף בבר המצווה.

בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע סבי עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים" (לאחר סיום המלחמה אפשרה ברית המועצות לפליטים הפולנים שברחו בזמן המלחמה לחזור לפולין. יהודים רבים ניצלו את ההזדמנות, ובאמצעות דרכונים פולניים מזויפים הם יצאו מברית המועצות לפולין, ומשם המשיכו לארץ ישראל). איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.

בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם. אחד מאחיו של סבי הצליח לברוח באמצעות ה"אשאלונים" בשנת 1957. בשנה זו הייתה הוראה ממשלת בריה"מ לאזרחי פולין שישובו למדינתם והוא ניצל זאת עם דרכון מזויף.

בגיל 17 סבי היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש ממקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.

בדצמבר שנת 1962 התחתן עם סבתי פרלה לבית ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, וסבי ז"ל המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.

כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה סבי ז"ל משחד אותו בכסף כל חודש. בכל פעם שסבי הלך לשלם למנהל, סבתי פחדה מאוד ולכן היא הייתה מתלווה אליו ומחכה לו, ובודקת שהכל עבר בשלום.

העלייה לארץ ישראל

רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכו סבי וסבתי לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו .כשהגיעו לארץ הם נסעו לאח (שברח בשנת 1957) והתגורר בבני ברק. כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. סבי ז"ל עבד בפרדסים של כפר חב"ד.

לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה סבי לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, הרבי מימן את הנסיעה . סבא הגיע יחד עם קבוצת יהודים קטנה, שגם הם עזבו את רוסיה והגיעו לישראל. בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.

אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.

סבי ז"ל היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. וכל דקה פנויה שהייתה לו הוא ניצל ללימוד תורה ולתפילה. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי. סבי היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, סבי ז"ל תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם סבתי שתחי.

סבי היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו. סבי נפטר ב-ח' אלול תשע"ז. מקווה ומאחלת שאצליח להמשיך בדרכו של סבי היקר ז"ל.

הזוית האישית

מקווה שאצליח להמשיך בדרכו של סבי ז"ל

מילון

אשלונים
רכבות משא שהובילו בקר בברית המועצות. זהו כינוי לדרך בריחתם של היהודים מרוסיה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

קומוניזם
קוֹמוּנִיזְם היא שיטה כלכלית-חברתית המתבססת על האידאולוגיה המרקסיסטית ובה רוב מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות מוסדות חברתיים, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. . הקומוניזם שואף להביא, לבסוף, לחברה נטולת ממשלה ומעמדות, אך שלב חשוב בדרך למטרה זו הוא הנהגת מדינה סוציאליסטית בה ההון נמצא בבעלות הממשלה. ניסיונות עבר ליישום הקומוניזם לא הגשימו את ייעודם האידאולוגי להתקיים ללא ממשלה ומעמדות, לכן יש הנוהגים לומר כי "קומוניזם אמתי" מעולם לא נוסה

ציטוטים

”זכה סבא לעלות לארץ ישראל ולשמור על השבת הקדושה מתוך מנוחה והרחבה.“

הקשר הרב דורי