מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שליחות לאומית במצרים – שגרירות ישראל בקהיר

עזי נתנאל עם איה מתעדים סיפור
תקופת שהותנו במצרים
ציר, האחראי על נושאי הסחר והכלכלה בשגרירות ישראל בקהיר

שליחות לאומית במצרים – שגרירות ישראל בקהיר

בחודש פברואר 1980 הופתעתי לקבל בשעת בוקר מוקדמת שיחת טלפון בהולה מידידי חבר כנסת בכיר , שביקש ממני תשובה מידית על הצעה שאצטרף כאחראי על נושאי הסחר והכלכלה בשגרירות ישראל בקהיר שעמדה אז לקום, לאחר חתימת הסכם השלום בן מצריים לישראל כמה חודשים מוקדם יותר.

נאמר לי שההצעה היא מטעם השגריר שהתמנה ד"ר אליהו בן אלישר ועל דעת ראש הממשלה ושר החוץ , וכאמור מחכים לתשובתי המהירה .

הבטחתי לתת תשובה תוך 24 שעות מאחר ובאותה עת ניהלתי מפעל תעשייתי בבעלותי , והיו לי אינטרסים כלכליים וציבוריים במוסדות שונים שהייתי חייב להתייעץ איתם, אך רעייתי ענגי שהייתה לידי בעת שיחת הטלפון אמרה לי: "תן תשובה חיובית ללא דיחוי כי זו הזדמנות בלתי חוזרת שלנו להיות חלק מההיסטוריה לאחר חתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל לגדולה במדינות ערב".

אכן השבתי טלפונית בחיוב ולמחרת היום כבר הייתי במשרד ראש הממשלה בו פגשתי את השגריר המיועד, הוא מידית התחלתי בשיחות עם שותפי וחברי לעסקים שיעזרו בניהול כל העניינים בהם עסקתי ויאפשרו לי להעדר מהארץ לתקופה של שנתיים לפחות.

בינתיים נסעתי לביקור עם משלחת ישראלית לקהיר, שם התחלתי להבין את גודל המשימה שהוטלה עלי , ובחודש מאי התייצבתי כבר בשגרירות בקהיר כציר – יועץ האחראי על כל נושאי הסחר והכלכלה כולל תיירות, נפט וכולי.

בשלושת החודשים הראשונים הייתי בקהיר לבדי וגרתי במלון שרתון בסמוך לחדרי השגריר שגם הוא ורעייתו התגוררו במלון היות ולא מצאו לו מקום מגורים נאות למרות ניסיונות רבים מצד השגרירות. ענגי ובני הצעיר אמנון הצטרפו אלי עם גמר הלימודים בארץ , ועפר ותמר ( אמא של איה ) שרתו בצבא ונשארו בארץ, מה שלא מנע מהם יותר מאוחר לבקר בקהיר למרות שרותם הצבאי, וזאת באישור ישיר של ראש הממשלה מנחם בגין .

תמונה 1

כשענגי הגיעה לקהיר היינו הראשונים שמצאנו דירה יפה ברובע מעדי בקהיר בבית מצרי אופייני עם ריהוט מיוחד וזאת בשינוי לעומת שאר חברי הסגל בשגרירות שהעדיפו לגור יחדיו בבית מגורים גדול המיועד לזרים. עם בואי רכשתי רכב מתאים לתנאי הכבישים של מצריים , וגם לענגי היה רכב שלה והיא נהגה באומנות, בדרך כלל בלוויית אשת השגריר ושומר ראש מקומי, בתנועה האיומה וללא חוקים שהייתה בכבישי קהיר והסביבה . הצוות בשגרירות היה מינימלי והעבודה הייתה מרובה ומאוד מגוונת כאשר הייתי צריך לתמרן בין מאות אנשי עסקים ואחרים שצבאו על דלתות השגרירות, בניסיונות למצוא אפשרות לשיתוף פעולה שברוב המקרים לא הייתה כלל מעשית. בנוסף לכך הופעתי גם הרבה במשרדי ממשלה מצריים בכדי להפגין נוכחות ולפתוח פתח לפעילות משותפת.

בדרך כלל התקבלתי בסבר פנים יפות אך בתדהמה ענקית מאחר ולרבים , מהעובדים המצריים הייתי הישראלי הראשון ואולי גם היהודי הראשון שהם ראו… החוויה במצריים היה לא פחות ממסעירה ונדמה לי שאכן ניצלנו את הזמן לתור וללמוד אותה בשקיקה כאשר מדובר במדינה ענקים עם עשרות מליוני תושבים, מוסלמים וקופטים עם היסטוריה עתיקה ועבר בלתי נשכח הוא בא בשעה עם הווה קשה עם מחסור ועוני. גם העתיד נתון בסימן שאלה גדול עם קיום מצב של התפוצצות האוכלוסייה למצב שהוא כמעט ללא פתרון. המצריים קיוו לראות בנו הישראליים כמושיעים בעיקר מבחינה כלכלית, אך אנו חייבים לראות את עצמנו בצניעות אמיתית, כי עם כל הצלחתנו העצומה בבניית כלכלה וכוח רב אנו מדינה קטנה שאפשר לשתף איתה פעולה בשטחים רבים לרווחת שני הצדדים,- אבל בוודאי אין בכיליה את הפתרון להצלת מצריים!

תמונה 2

היינו במצריים קרוב לשנתיים עם הרבה תהפוכות בשטחי המדיניות והכלכלה, וזו הייתה התקופה הטובה ביותר של התקווה ההדדית של שני העמים לשיתוף פעולה מוצלח בין שני העמים. לצערנו, התקווה הלכה התמסמסה עם הזמן מהרבה סיבות שלא נמנה אותן כאן .

בתקופת שהותנו היינו מוצפים בהרבה חברים, מכרים וכמובן בני משפחה שבאו לבקר את מצריים ואותנו ורבים מהם גם גרו אצלנו כולם בדירה כשכולם נהנים מהחוויה המשותפת, החל מביקורים בכל פלאי ההיסטוריה – הפרמידות והספינקס, קרנק ואבו סימבל, בערים כמו אלכסנדריה, איסמעיליה, סואץ ואחרות.

לא החמצנו גם ביקורים במועדוני הלילה המפורסמים של קהיר עם רקדניות הבטן הידועות בכל העולם הערבי. קשרנו הרבה קשרים עם מצריים ודיפלומטים זרים והבית שלנו התפרסם כמקום אירוח מקובל ונעים לכל הקהילות. כמובן כל זה עלה ממון רב שרק חלק קטן ממנו כוסה על ידי תקציב השגרירות או המשכורת הממשלתית הצנועה והשאר כמובן ממימון עצמי מתחייב מגודל המשימה.

תמונה 3

לא הצטערנו מעולם על זמן שכביכול בוזבז על מתן שירות לציבור או לקהילה, או על דולר ולירה מצרית שהוצאנו למטרת הידוק הקשרים והיחסים שלנו במקום.

זכינו בתקופת שהותנו במצרים להיפגש עם רבים מראשי השלטון, ובראש ובראשונה עם הנשיא סאדאת ואשתו בקבלות פנים שערכו בארמונם, וקיימנו יחסים קרובים גם עם דיפלומטים מארצות רבות ובעיקר עם ידידים טובים שלנו מאז, השגריר היהודי דני קרצר ואשתו שילה שבזמנו כיהן כמזכיר שני בשגרירות ארצות הברית בקהיר ולאחר מכן התקדם עד לדרגת שגריר של ארצות הברית גם במצרים וגם בישראל. שילה ודני הזמינו אותנו לארוחת שבת אצלם בבית בשבוע הראשון בשהותנו בקהיר ומאז הידידות נשמרת במשך 35 שנים.

את השהות במצרים ענגי ואני ממשיכים לראות כזכות מיוחדת שנפלה לידינו ממש משמים, כמונו אמנון חווה איתנו את החוויה מקרוב וכמובן גם עפר ותמר שבביקוריהם ובמכתביהם הרבים דרך הדואר הדיפלומטי נשמו ללבם את עומק החוויה.

 העשרה

שגרירי ישראל במצרים – תקופה 1980, השגריר שהתמנה ד"ר אליהו בן אלישר.

הסכם השלום בין ישראל למצרים:"הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979. חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בשנת 1974 (בעקבות מלחמת יום הכיפורים), המשיך בביקורו של אנואר סאדאת בישראל ונאומו בכנסת, והסתיים ב-1982 עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים."

תשע"ה

מנחה שרה לאוטמן

מילון

הסכם השלום בין ישראל למצרים
הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979. חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בשנת 1974 (בעקבות מלחמת יום הכיפורים), המשיך בביקורו של אנואר סאדאת בישראל ונאומו בכנסת, והסתיים ב-1982 עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים.

ציטוטים

”ציר, האחראי על נושאי הסחר והכלכלה בשגרירות ישראל בקהיר “

הקשר הרב דורי