מאגר סיפורי מורשת

סיפור ההפיכה הראשון

בין השנים 1967-1970, נשלחנו אני ומשפחתי לאוגנדה מטעם המדינה (בעלי היה קצין בחיל האוויר). המטרה: להדריך את החיילים האוגנדים להטיס מטוסים שחיל האוויר הישראלי מכר לאוגנדה.

במהלך השירות חווינו הפיכה צבאית כאשר הרמטכ"ל אידי אמין תפס את השלטון בזמן שהנשיא המכהן אובוטה שהה מחוץ למדינה. בזמן ההפיכה היה עוצר, נשארנו בבתים, היו יריות והייתה אווירה מאוד מתוחה. כל תומכי אובוטה נורו, ולאחר שבוע חזרו למסלול ואידי אמין נשאר הנשיא.

סבא גברייאל על קו המשווה

מסגדים בטהרן

סיפור ההפיכה השני

בשנת 1979, הייתי עם בעלי בטהרן במסגרת עבודתו כמנהל התחנה של מטוס תובלה. באותה תקופה טהרן היתה אירופאית לכל דבר: היו בתי קפה, בתי קולנוע, חנויות עם המותגים החדשים והשווים, והנשים התלבשו אירופאי לכל דבר. לאחר 3 חודשים מאז שהגענו התחילה ההפיכה. מהדרום החלו לשרוף בתי קולנוע ובתי קפה, הכריחו נשים ללבוש לבוש צנוע ורעלה. באותה תקופה עזב השיח את טהרן וחיכו שחומייני יוכל להגיע ואז היתה השתוללות של העם בשרפות, חוסר כל בחנויות, בלי אוכל, בשמונה בערב עוצר, את הנשים הישראליות פינו לארץ, ובעלי נשאר בטהרן עם עוד עובד. כאשר המצב מאוד החמיר, ושכל היהודים באיראן הספיקו לברוח, במטוס האחרון שיצא מטהרן הגיע בעלי לארץ.

 אני ואחותי התאומה

סיפור מלפני קום המדינה

בשנת 1938 אמי ואבי הגיעו מפולין לארץ בעלייה בלתי – לגאלית כחלוצים. הם הגיעו לקיבוץ באזור חיפה. לאחר תקופה אמי נכנסה להריון. בקיבוץ אמרו לה שלא הגיע תורה להביא ילד לעולם, ולכן עלייה לעשות הפלה. אמי סירבה. לאחר מכן, נתנו לה את העבודה הכי קשה בקיבוץ: לסקל אבנים וסלעים. אחרי תקופה קצרה נמאס להם והחליטו לעזוב את הקיבוץ. למזלם היה להם בן דוד ברחובות שהזמין אותם אליהם, דאג להשכיר להם חדר ולימים נולדו תאומות בנות: אני ואחותי. מעניין איך היו מגיבים בקיבוץ – אך לימים הקיבוץ התפרק.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר ה רב דורי"

המצגת שלנו