"חמור ארוך"
שמי נועם אדמוני, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי מאיר אדמוני. ממנו שמעתי את סיפורו ותעדתי אותו.
סבא מאיר אדמוני מספר:
"נולדתי בשנת 1950, שנתיים אחרי קום המדינה. עד גיל שנתיים גרנו במושב עמקה. לאחר שנתיים במושב החליטו הורי לנסות ולעבור לגור בעיר ועברו לנתניה. אחרי שלוש שנים בעיר חזרנו למושב עמקה והתחלנו להתבסס בהתיישבות במושב.
זיכרון ילדות – "חמור ארוך"
אחד האירועים בהם אני אוהב להיזכר מתקופת ילדותי היה כשהייתי בערך בגיל 12, גר אז במושב עמקה. זה היה ביום שבת אחר הצהריים. הייתי בבית הכנסת, לאחר תפילת מנחה יחד עם אבי. אבי, זכרונו לברכה, כבר הלך הביתה לסעודה שלישית. אני השקפתי מבית הכנסת לראות שאבי מתרחק מהמקום ויצאתי החוצה לשחק עם החברים שלי משחק שנקרא "חמור ארוך", במהלך המשחק, יש שתי קבוצות, קבוצת ילדים העומדים בתור והקבוצה השנייה של חמישה ילדים שכולם מתכופפים, כשכל אחד מכניס את הראש שלו בין הרגליים של העומד לפניו – כך נוצר מן חמור ארוך של ילדים. כשכל הקבוצה של הכפופים מוכנה, הילדים מהקבוצה השנייה מתחילים לקפוץ על החמור הארוך, בכל פעם קופץ עוד ילד, לפי סדר, כך בודקים כמה זמן הקבוצה הכפופה מחזיקה מעמד ולא מתמוטטת.
כולנו היינו כפופים והילדים התחילו לקפוץ עלינו, הילד שהיה כפוף לפני, היה מאוד גבוה, אז כל מי שקפץ לא הצליח לקפוץ עליו, החברה התקשו לעבור אותו וכך נוצר מצב שכולם נחתו עליי. כך אני נאלצתי להעמיס על גבי הכפוף את כל החמישה, שקפצו עלי. הילד הגבוה שהיה כפוף לפני החליט לצאת מהמשחק ואז אני במצב כיפוף נפלתי, התמוטטתי, כי לא יכולתי להעמיס את כל החמישה עליי. נפלתי וכל החמישה עליי. הרגשתי קליק בצוואר, לאחר שהילדים קמו מעלי לא יכולתי לקום, הם כמובן עזרו לי, לא הצלחתי לראות למרחק רב, לא יכולתי להסתכל למטה. הייתי צריך שמישהו יוביל אותי, כמו "עיוור", עד הבית. למחרת לקחו אותי לבית חולים ואושפזתי למשך חודשיים וחצי בבית החולים, היה נזק חמור לצואר שלי. אחרי חודשיים יצאתי מבית החולים עם מכשיר מיוחד מברזך המחזיק את הראש והצוואר ישר שלא יזוזו.
זה היה סופו של מעשה משחק ושובבות של ילדים במושב. היום כשאני כבר סבא מבוגר, זה אחד הזכרונות שאני שאני הכי אוהב להיזכר בהם – מעשה השובבות שלנו כילדים.
אני ונכדי נועם
היום אני סבא לשלושה נכדים: נועם, עמו אני משתתף בתכנית, משי ועדן. אני גר יחד איתם ושמח בחלקי על כל מה שיש לי ועל כך שאנו ביחד.
הזווית האישית
נועם: נהנתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, השיחות חיברו מאוד ביננו.
סבא מאיר: היום, אני אוהב לבשל, ללמוד דברים חדשים ובעיקר להסיע את הנכדים שלי.
מילון
עמקהעַמְקָה הוא מושב בגליל המערבי ליד הערים נהריה ועכו השייך למועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”זה היה סופו של מעשה משחק ושובבות של ילדים במושב.“