מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שושלת המוהלים מהודו – הרב אברהם אשטמקר שליט"א

הרב אברהם אשטמקר עם עמית ושלו
הרב אברהם אשטמקר
רב הקהילה ההודית ורב בית כנסת "מגן שלמה" - יבנה

נולדתי ביז' אלול תשי"ח (1958) בכפר "תלה" בחבל ארץ הנקרא "מהרשטרה" בהודו, למשפחה דתית, כאשר כל בני המשפחה חיים ביחד בהרמוניה: סבא סבתא אבא אימא אחים אחיות דודים דודות והנלווים אליהם.
 
תמונת ילדות מהכפר תלה

תמונת ילדות מהכפר תלה
 
הכפר תלה

הכפר תלה

  

מספרים במשפחה, שאבי מורי היה משמש ומתלווה לדודו, הרב אברהם אשטמקר זצ"ל, ולעת זקנתו ברך את אבי שיזכה לבן תלמיד חכם. לאחר פטירת הרב אברהם, דודו של אבי ומורי, נולדתי. מיום היוולדי שבוע או יותר מכך סירבתי לשתות חלב ורק לאחר שסבתי רחל ע"ה נתנה שם של המנוח אברהם אשטמקר, דודו של אבי, התחלתי לשתות חלב. גדלתי על ברכי סבי מורי משה ע"ה. זוכר אני אפילו שירי ילדות שהיו מעירים אותנו לבית הספר בשיר: "פהט הוטה סויירה אוגויטו", פירשו כאשר השחר מפציע השמש עולה והתרנגול קורא ומעיר את הילדים לבית הספר. עד כיתה ה' למדתי בבית הספר בכפר. ככל הילדים למדתי ושיחקתי משחקים מקומיים כגון "קבאדי", (הו הו תו) ומשחק הנקרא "ויטי דנדא".  
בית העלמין בתלה

בית העלמין בתלה
 
בעלותי לארץ בשנת 1969 למדתי בבית ספר ממ"ד רבן גמליאל, ובחטיבת ביניים. המשחק שנקשרתי אליו היה כדורגל. בבית הספר בגלל בעיית השפה, עברתי לנוער העובד והלומד עד שהתגייסתי בגיל 18 לצה"ל לשירות חובה. נישאתי לזוגתי פנינה שתח"י ונולדו לנו שלושה ילדים, שני בנים ובת. מהם בורכתי בנכדים ונכדות. בסיום שירותי הצבאי עברתי הכשרה ע"י ר' אליהו אשטמקר הי"ו בתפילות, ר' דוד חג'ג' הי"ו במצות ברית מילה,
ור' יעקב פברקר זצ"ל במצות שו"ב, ורבני העיר יבנה הרה"ג יוסף אבוחצירה זצ"ל והרה"ג אברהם קרוייזר זצ"ל שסייעו לי רבות בכל הקשור בהלכה ובהוראה. וגם היום אני בקשר עם הרב המקומי הרה"ג דוד אבוחצירה שלי"טא, בנו וממשיך דרכו של אביו המנוח.  כיום אני משמש רב הקהילה ורב בית הכנסת "מגן שלמה" לעולי הודו ביבנה ת"ו, נותן את שירותיי לקהילה ולכל דורש בכל צרכי הדת: בעריכת חופות וקידושין, בריתות מילה, ובכל צרכי הדת בכל הארץ ובחו"ל, הן בסידורי תפילה של חגים ושבתות וכו'.
חתונה

חתונה
 
עם הגיעי לגיל מבוגר, נזכר אני תמיד בשנים שחלפו בזוכרי את מקום מגורי "תלה בהודו" איך גדלנו וחונכנו בדרכי התורה על ידי הורנו ומורנו, ונקשרנו בקשר חזק עם בית הכנסת במקום מגורנו, ששימש גם כרבנות מקומית ואזורית. לכן, החלטתי שיוזכר שם בית הכנסת על ספרי התפילה כשם בית הכנסת "כנסת ישראל". אוסיף ואומר כי בכפר "תלה" בו גדלנו, חיו כתות ודתות שונות, וכל אחד כיבד את היושבים לפי מעמדו וכבודו, ללא גילויי אנטישמיות. יהודי המקום עסקו בעיקר בעבודות האדמה, גידול אורז ומינים אחרים של ירקות. היתה לנו רפת פרות ולא חסר לנו חלב וגבינה. יהודי המקום נקראו בפי התושבים " שבת תלי" ("אוצרי שמן שבת") על שם העיסוק היומיומי בימי החול בהפקת שמן משומשומין ומינים שונים, שובתים ממלאכתם ביום השבת ונאספים בבית הכנסת "כנסת ישראל" לתפילה ושיעורי תורה, לגדולים וקטנים. בהתקרב חג ומועד, למדו גם נוסח התפילה ופירושיה בשפת המקום המובנת לכולם. תושבי המקום הגויים כיבדו את יהודי המקום עד כדי כך, שכשהיו הולכים בתהלוכות חופה או ביום חגם בהגיעם לפני בית הכנסת היו מפסיקים מלנגן, עד שעוברים מלפני בית הכנסת.
 
בית הכנסת

בית הכנסת

הכפר היה ממוקם על הר ואת רוב מי השתיה והבישול היו ממלאים מבאר שנקראה בשם "סונר ויר" או "סונרצ'י באודי" שהיתה ממוקמת בתחתית ההר. בימי החורף הבאר היתה מלאה במים, ובימות הקיץ כמעט ולא נשארו בתוכה מים, עד כדי שהיה צורך להשכים קום בשעות הבוקר המוקדמות ולרדת בתוכה כדי לדלות מים ע"י קליפת קוקוס, ישירות ממקור הנביעה. עוד אציין, שלאנשים שחיו במישור והנהרות זרמו  אצלם במשך כל ימות השנה כלל לא חסרו מים. הבאר בכפרי שימשה ליהודי המקום בראש השנה לאמירת "תשליך" ובערב יום הכיפורים לטבילת מצווה לגברים.

החגים האלה חלים בהודו בסוף תקופת חורף. הסוכה של בית הכנסת היתה בנויה כולה מדפנות וסיכוך מענפים כשרים למהדרין, והיושבים בה מריחים "ריח שדה אשר ברכו ה'". כדי להשיג אתרוג לברכה היו יוצאים לכפרים הסמוכים. מכאן רואים אנו את חיבוב המצווה עד כמה היא יקרה לכל יהודי בכל מקום.
 
רבנים מארצות שונות פקדו את בית סבי ר' משה בר בנימין אשטמקר זצ"ל בכל ימות השנה והתארחו אצלו. ולא רק זאת, גם בעלותנו לארץ ישראל המשיכו לפקוד את בית סבי, והסבו על שולחנו ואכלו ממאכליה של סבתי מורתי רחל ע"ה. והנני תפילה לבורא עולם שגם כל יהודי אשר זכה לעלות לארץ ישראל, יספר את סיפור חייו לבני ביתו ויתן בלבם של היושבים בחו"ל את האמונה והביטחון בה'. לא רק באמירת "לשנה הבאה בירושלים", אלא גם במעשה ויזכו לעליה לארצנו הקדושה ויחזו עינינו בבניין ציון בירושלים ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו.
אמן ואמן!
 העשרה
מַהָארָאשְׁטְרַה (במראטהי: ?????????? (מידע · עזרה),‏ mah?r???ra) היא מדינה בהודו השוכנת על חוף הים הערבי שבאוקיינוס ההודי. היא גובלת עם המדינות גוג'ראט, ראג'סטאן, מאדהיה פרדש, אנדרה פרדש, קרנאטקה וגואה. זוהי המדינה השנייה בגודלה בהודו מבחינת אוכלוסייה (כ-112 מיליון בני אדם), ושלישית מבחינת שטח (307,713 קמ"ר- כ-10% משטח הודו). בירת המדינה, מומבאי, היא העיר הגדולה ביותר בהודו, ומרכזה הפיננסי. השפה המרכזית היא מראטהי.במראטהי: ?????????? (מידע · עזרה),‏ mah?r???ra) היא מדינה בהודו השוכנת על חוף הים הערבי שבאוקיינוס ההודי. היא גובלת עם המדינות גוג'ראט, ראג'סטאן, מאדהיה פרדש, אנדרה פרדש, קרנאטקה וגואה. זוהי המדינה השנייה בגודלה בהודו מבחינת אוכלוסייה (כ-112 מיליון בני אדם), ושלישית מבחינת שטח (307,713 קמ"ר- כ-10% משטח הודו). בירת המדינה, מומבאי, היא העיר הגדולה ביותר בהודו, ומרכזה הפיננסי. השפה המרכזית היא מראטהי".
 
תשע"ו

מילון

אוצרי שמן שבת
היהודים שנקראו בפי התושבים המקומיים: שבת תלי. אנשים שאינם עובדים בשבת, בגלל שהם שומרי שבת. באותו מקום גרו אנשים אשר לא עבדו בימי שני, וזה היה ההבדל ביניהם. הם נקראו בפי המקומיים: סומוואר(יום שני) תלי. אוצר שמן היה האדם שהפיק שמן מגרגרי שומשום ע"י שימוש בפר וסוג של כתישה כמו אבני ריחיים אבל באמצעות עצים. המכשיר שבאמצעותו הפיקו את השמן נקרא גהנה.

סונר ויר או סונרצ'י באודי
הבאר של הצורף, משל למים שהיו כל כך יקרים בגלל שחסרו בימות הקיץ. באר שהיתה שייכת לאדם שעסק בצורפות.

קבאדי
משחק ששוחק ברגליים יחפות בין שתי קבוצות, כשלכל קבוצה חצי מגרש. המטרה היתה לפסול שחקנים מהקבוצה היריבה ע"י התגרות ותפיסתם לשטח הקבוצה היריבה, ובעצם לעבור את קו החצי.

ויטי דנדא
זה משחק הבנוי משני מקלות מקל קטן בגודל 5-10 סנטימטר העשוי בצורת קונוס והמקל שחובטים 80-100 ס"מ כאשר החובט במקל הגדול מניף את המקל הקטן והמשתתפים במשחק צריכים לתפוס את המקל הקטן ולפסול את החובט והנשאר בסוף הוא מנצח.

מַהָארָאשְׁטְרַה
מַהָארָאשְׁטְרַה (במראטהי: ?????????? (מידע · עזרה),‏ mah?r???ra) היא מדינה בהודו השוכנת על חוף הים הערבי שבאוקיינוס ההודי. היא גובלת עם המדינות גוג'ראט, ראג'סטאן, מאדהיה פרדש, אנדרה פרדש, קרנאטקה וגואה. זוהי המדינה השנייה בגודלה בהודו מבחינת אוכלוסייה (כ-112 מיליון בני אדם), ושלישית מבחינת שטח (307,713 קמ"ר- כ-10% משטח הודו). בירת המדינה, מומבאי, היא העיר הגדולה ביותר בהודו, ומרכזה הפיננסי. השפה המרכזית היא מראטהי.במראטהי: ?????????? (מידע · עזרה),‏ mah?r???ra) היא מדינה בהודו השוכנת על חוף הים הערבי שבאוקיינוס ההודי. היא גובלת עם המדינות גוג'ראט, ראג'סטאן, מאדהיה פרדש, אנדרה פרדש, קרנאטקה וגואה. זוהי המדינה השנייה בגודלה בהודו מבחינת אוכלוסייה (כ-112 מיליון בני אדם), ושלישית מבחינת שטח (307,713 קמ"ר- כ-10% משטח הודו). בירת המדינה, מומבאי, היא העיר הגדולה ביותר בהודו, ומרכזה הפיננסי. השפה המרכזית היא מראטהי.

ציטוטים

”תפילה לבורא עולם שכל יהודי שזכה לעלות לארץ ישראל יספר את סיפור חייו לבני ביתו“

הקשר הרב דורי