מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שומרת אחותי אנוכי

דודה עליזה ואני, יואב
עולים מעיראק מגיעים לארץ
סיפור העליה של האחיות בן-יוסף

אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם יואב, שהוא הנכד של אחותי ז"ל. החלטתי להגיע למפגשי "הקשר הרב דורי" כדי לספר ליואב את סיפור משפחתנו. בנוסף אני מרגישה מחויבת אישית לאחותי לספר את סיפורינו.
  
בשנת 1949 אני ואחותי עלינו ארצה מעיראק. עלינו בדרך בלתי-לגלית בסיוע התנועה הציונית שבעיראק.
נסענו ברכבת מהעיר בגדד לעיר בצרה, עיר הנמל, שבדרום עיראק. הנסיעה ברכבת לקחה 12 שעות. התעטפנו בעבאיה (מעיל ארוך ושחור) על מנת שלא נתבלט לעיני הסביבה. בידינו היה תיק יד קטן ובו חליפה.    
 
בתחנת הרכבת שבבצרה היו אנשים מהתנועה הציונית שחיכו לנו. זיהו אותנו לפי סימנים מוסכמים. מבצרה הועברנו  לבית משפחה יהודית. היה זה ערב שבת. עשינו שם קידוש, מה שהזכיר לנו את ימי השישי בביתנו  בבגדד – ימי שישי של איחוד משפחתי, מזמורי שבת, תפילה ומשחקי ילדות.  
    
בבצרה שהינו לילה אחד ובליל מוצאי שבת לקחו אותנו בסירות. האנשים שסייעו לנו לשוט היו בעצם ערבים. עברנו את הים הפרסי והגענו לפרס. הלכנו ברגל שעה לאורך גבולות של פרס. משם לקחו אותנו עם מכוניות לבית הכנסת של היהודים שהיה ממוקם באהוז.
באותו לילה לקחו אותנו באוטובוסים מאהוז לטהרן. היה זה חורף קר ומושלג ועשינו כמה הפסקות בנסיעה. העבירו אנשים מאוטובוס אחר לאוטובוס שלנו. בין האנשים שהועברו לאוטובוס שלנו היה אחי הבוגר, רחמים. (רחמים יצא מבגדד שבועיים לפנינו). היה זה מפגש מרגש. הרגשנו שזכינו במפעל הפיס, כאילו יד הגורל הפגישה בינינו. הגענו לטהרן אחרי 24 שעות של נסיעה באוטובוס. בטהרן, במחנה שארגנו אנשי הציונות, פגשנו גם את בני דודי. אני נשארתי שמונה חודשים במחנה בטהרן ועזרתי לעולים, ואחותי נשארה שם חודש.
 
אחותי הגיעה לישראל עם אחינו רחמים. היא נלקחה לעליית הנוער ואחרי זמן מה היא נשלחה לקיבוץ עין גב, שם היא חייתה עד גיל שמונה עשרה. לאחר מכן היא התגייסה לנח"ל. אחרי שחרורה מהצבא היא עזרה להורים שלה ולאחר מכן עבדה מספר שנים בהסתדרות. אחרי שעזבה את הסתדרות עבדה בתור עובדת סוציאלית, היא עזרה לאנשי ישובים בדרום והדריכה אותם אודות הזכויות שמגיעות להם. לאחר מספר שנים עברה לעבוד בארגון אח"י (אגודה לעידוד המחקר והיצירה של יוצאי עיראק) אשר נוהל על- ידי חברת הכנסת נוזהת קצב.
בשנת 1960 אחותי התחתנה עם יוסף סייג, שהיה מורה למתמטיקה בתיכון ונולדו לה שלושה ילדים: שני בנות ובן. הבן הוא אבא של יואב, וקוראים לו עופר ושני אחיותיו הם אירית ואילה. אחותי גידלה את הילדים לתפארת והשקיעה בחינוכם והשכלתם. אחותי חלתה במחלה נוראה (סרטן) ונפטרה לפני 8 שנים. 
 
תשע"ו, 2016

מילון

דרך בלתי ליגלית
דרך לא חוקית

ציטוטים

”חשוב לשמור ולתעד את הסיפור המשפחתי“

הקשר הרב דורי