מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1951 בעיר קוקנד שבאוזבקיסטן. עליתי לישראל בשנת 1995.  אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי אביטל. במפגשים ספרתי לה על סיפורי המשפחה והמורשת. בחרתי להעלות את הסיפור של סבתא שלי, היא סבתא רבתא, רבתא של אביטל.

אני רוצה לספר את הסיפור שסבתא שלי ספרה לי. סבתא שלי הייתה מספרת לי אותו תמיד ואני לא אשכח אותו לעולם. באוזבקיסטן בתקופת סיפורה של סבתא, היו הרבה שודדים מוסלמים. השודדים היו באים מדי פעם, פורצים לבתים, גונבים נערים ונערות ותוקפים יהודים.

הסיפור התרחש בחג הפסח. הגברים הלכו לבית – הכנסת להתפלל. הנשים הדליקו נרות  וערכו את השולחנות לחג. הם חיכו עם הילדים שהגברים יחזרו מבית – הכנסת. פתאום, שמעו הנשים קולות של סוסים דוהרים.

הם הסתכלו מבעד לחלון וראו את השודדים מגיעים. הם נבהלו מאוד. סבתא שלי אמרה לכולם לעלות לגג ולהתחבא.

כל הנשים מרחו בוץ על הפנים שלהם וקשרו את המטפחת על ראשן, כדי שייראו מפחידות ומכוערות ואז השודדים לא ירצו לגנוב אותם. גם הגברים שראו מבית – הכנסת את השודדים, נסו לכל עבר והתחבאו.

השודדים ידעו שיש ליהודים היום חג וידעו גם שיש להם הרבה אוכל בחג. הם פרצו לבתים והתחילו לאכול את כל המאכלים המשובחים שהיו בבתים. הם גם לקחו מצות, זרקו אותם על הרצפה, רמסו ושברו אותם עם הרגלים שלהם. 

כשהתחבאו הנשים על הגג עם ילדיהם, לפתע רחמים, הבן של סבתי, נפל מהגג ואיבד את ההכרה. רחמים היה רק בן שנתיים אז והיא מאוד נבהלה. סבתי רצתה להדליק גפרור, כדי לראות אם רחמים, בנה, בסדר. השכנים אמרו לסבתי שאם היא תדליק את הגפרור, יגלו אותם השודדים ויהרגו אותם.

הם אמרו לה: "אחרי שהשודדים ילכו תבדקי אם בנך בסדר, לא עכשיו".

הזמן הזה היה נראה לה כנצח.

אחרי שהשודדים הלכו, היא רצה מיד לבדוק אם רחמים, בנה, בסדר. היא שפכה עליו מים, כדי שיתעורר.

הילד התעורר והכל היה בסדר אתו. כל הנשים חזרו לבתים שלהם ניקו וסידרו את הבלגן שעשו השודדים.

כאשר חזרו הגברים, סבתא שלי סיפרה לסבי שאין מה לאכול לכבוד החג. סבי ענה לה: "העיקר שאנחנו בחיים, לא חשוב עכשיו האוכל". כולם הלכו לישון רעבים באותו הלילה, ליל חג – הפסח.

 

ככה חיו היהודים באוזבקיסטן, בפחד מפני המוסלמים השודדים. מאוחר יותר, השודדים חטפו את אחיה הקטן של סבתי. קראו לאחיה הקטן של סבתי – סולימן. סולימן נגנב על – ידי השודדים ומאז לא נודעו עקבותיו. חיפשו אותו בכל מקום ולא מצאו.

 

אוזבקיסטן: " מדינה, השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעבר הייתה חלק מברית- המועצות. היא הפכה למדינה עצמאית בשנת 1991".

 

יהדות אוזבקיסטן: "יהדות אוזבקיסטן נחשבת לאחת מבין הקהילות העתיקות של ישראל. היא מורכבת מיהודים בוכרים ומיהודים אשכנזים, שהגיעו אליה במהלך המאה ה- 20. בשנות השבעים ובשנות התשעים, עלו רוב היהודים מאוזבקיסטן לארץ – ישראל ואחרים היגרו לארצות- הברית ולאירופה. כיום נותרו באוזבקיסטן- 17,500 יהודים בלבד". ויקיפדיה 

 

תשע"ו