מאגר סיפורי מורשת

סבתי גניה עוז נולדה בפולין בשנת 1953. בשנת 1957 כשהייתה בת ארבע, היא עלתה לארץ יחד עם הוריה, אחותה ואחיה מג'רג'וניוב שבפולין. כילדה ההתאקלמות הייתה מצוינת, זכורה לה ילדות מאושרת. להוריה ניצולי שואה הייתה התאקלמות קשה. הם היו ניצולי שואה לא הייתה להם משפחה ולא היו ואמצעים. ההורים לא הצליחו למצוא עבודה, היה קושי מבחינה כלכלית, אימה הייתה שרויה בדיכאון מאוד קשה והיא לא תפקדה. אביה ניסה לטפל בהם אבל נעדר רבות מהבית בגלל שחיפש  מקום עבודה כדי להביא פרנסה הביתה. כילדה היו לסבתי חברות רבות, למשל: נעמי, לאה ואתי. בצעירותה לא היה לה זמן לתחביבים, היא הייתה עסוקה בגידול הבנות שלה, ובנוסף היא עבדה כאחות. עכשיו כאשר היא יצאה לפנסיה יש לה זמן להתנסות בכל מיני דברים כמו סריגה בחוטי כותנה. בנוסף היא מגדלת ירקות אורגנים מה שהיה חלום חייה. כשיצאה לפנסיה היא גם הלכה ללמוד "פרמקלצ'ר", (קיימות).את סבא שלי היא הכירה דרך המשפחה, המשפחות שלהם הכירו כי כולם הגיעו יחד לארץ באותה השנה.

העשור המשמעותי בחייה של סבתי הוא שנות השבעים, מכיוון שבשנת 1973 התקיימה מלחמת יום הכיפורים וסבתא הייתה בהריון עם ביתה הראשונה. סבא יצא למלחמה ברמת הגולן והיא הייתה אחות צעירה שעבדה בבית חולים. הרגע הכי מאושר בחייה הוא הקמת המשפחה והלידה של בנותיה.

במשפחה שלנו יש מנהג שעובר מדור לדור והוא האוכל בארוחות משפחתיות. האוכל מאוד מגוון ויצירתי, בחגים במיוחד יש את האוכל האירופאי כמו גפילטע פיש לצד דג סלמון, כבד קצוץ, דג מלוח ומרק עוף עם קרפלך, אלה מאכלים שמלווים את סבתא מהילדות ועד היום. החג האהוב על סבתי הוא ראש השנה. זהו חג שמברכים, מתלבשים יפה מאוד, בנוסף אנחנו יכולים לחגוג את החג בחוץ, כי מזג האוויר נעים. הילדים והנכדים מגיעים ותמיד יש לנו גם אורחים שאנחנו מזמינים ויש שמחה רבה, אוכלים דברים טעימים, וכולם משתתפים בבישול ואירוח.

חפץ משמעותי במשפחה

"החפץ שבחרנו הוא יקר ערך למשפחתנו זהו ספר מתכונים בשם "מאמאלושן". זהו ספר שיש בתוכו חיים שלמים של משפחתנו "שבט עוז", (אנחנו צאצאים למשפחת ווייבשניידר, הברמן).הוריה של סבתי הם ניצולי שואה ששרדו והקימו משפחה קטנה, בודדה  ועצובה. סבתא גניה מספרת שהיא החליטה להקים משפחה גדולה,שמחה ואוהבת. עם השנים גדלה המשפחה והפכה לשבט גדול שאוהב להיפגש. כל מפגש זה אוכל טעים מתובל באהבה, שיחות, משחקים של הנכדים וקשר מצוין בין הנכדים. אנחנו משפחה שכל אחד עושה בשביל כולם וכולם בשביל אחד. הבת הבכורה אפרת אהבה לתעד כל תבשיל בביתנו וכך עם השנים נכתבה מחברת מתכונים שנתנו לה את השם " מאמאלושן" עם כל המשמעות של המילה. הספר ניתן לסבתא כמתנת הפתעה ביום הולדתה ה – 64, שכפלנו עותקים רבים שיעברו לנכדים ולדורות הבאים.

הזוית האישית

יעל: היה לי מאוד כיף במפגשים עם סבתא, אני חושבת שגם סבתא אהבה להגיע. למדתי הרבה דברים חדשים על סבתא שלי, כמו: על ההיכרות שלה עם סבא. וההסתגלות בארץ ישראל.