מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עד היום רחל מנגנת במנדולינה

אני וסבתא היום
סבתא בציערותה
סבתא רחל מספרת

נולדתי בשנת 1933. בתל אביב גרנו ברחוב ארלוזורוב ולא היו כבישים אז הלכתי יחפה בחול לים. לאחר מכן עברנו לגור בישוב נשר, ליד חיפה, למדתי בבית ספר עממי והיה לי מורה לאנגלית מאנגליה. הייתי תלמידה מצטיינת ואהבתי ללמוד אנגלית אבל לא ערבית.

כשהייתי בת 15, הייתה ההכרזה על הקמת מדנית ישראל ורקדתי עם כל חברי וחברותי ברחובות חיפה והייתה שמחה גדולה. בילדותי ניגנתי על פסנתר ועל מנדולינה, שאבי קנה בטריאסט. בשנת 1919 שאבי עלה לארץ והאוניה חנתה בנמל טריאסט , שם הוא קנה אותה. המנדולינה בת 130 שנה ואבי ניגן עליה וגם אני מנגנת עליה עד היום.

שרתי סולו במקהלות, גם אמי שרה והיה לה קול אופראי. בביתנו תמיד נשמעה מוזיקה ושירה. בגיל חמש נכנסתי לכיתה א' כי הגננת אמרה שאני מתאימה לכיתה א', כי ידעתי לקראו ולכתוב ולכן הייתי הכי קטנה בכיתה. בתקופה שהייתה סכנה לנסוע לנשר לנתי אצל חברה שלי אמי ובשבתות וחגים הייתי בבית. ב

זמן מלחמת העולם השניה בתקופה שלמדתי בנשר, מטוס איטלקי טס מעל נשר וזרק פצצה שמטרתה הייתה לפגוע בבית החרושת והפצצה נפלה ליד הקישון. בגלל זה אבי החליט להעביר אותי את אחי ואת אמי לגור ברעננה ושם למדתי בבית ספר עממי. אחי ואני היינו מטיילים ליד הבית וקוטפים פירות בפרדסים.

כשחזרנו לנשר ניגנתי בתיזמורת כלי מיתר של הבית ספר (ניגנתי על מנדולינה). למדתי בחיפה בגיימנסיה ביאליק וסיימתי בהצטינות. בגיל 17 התגייסתי לנח"ל ועברתי את הטירונות במחנה 80 מחזור שני והטירונות הייתה קשה מאוד כי זאת הייתה טירונות של בנים ובנות יחד הטירונות הייתה שלושה חודשיים. לאחר מכן, שירתתי בקיבוץ כינרת ועבדתי בגני ילדים ובחקלאות. לאחר שהייתי בקיבוץ כינרת שירתתי בחיל כללי בסטלה המאריס כמזכירה בבית דין צבאי לעבירות תנועה. .

הזוית האישית

כיום אני כותבת ומלחינה והוצאתי מספר דיסקים השתתפתי בתוכניות טלוויזיה (כוכב נולד למבוגרים) ואני שרה במקהלות בתור סולנית ומופיעה וקורעת את העיר. בין שירי החדשים שכתבתי נמצא שיר על הגולן ועל השלום. אני ממשיכה ונהנת לנגן על המנדולינה ולהופיע.

 

מילון

טראיסט
נמל באיטליה

גיימנסיה
בית ספר

נח"ל
נוער חלוצי לוחם

ציטוטים

”אני מנגנת עד היום על מנדולינה של אבי“

הקשר הרב דורי