מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רק על עצמי לספר ידעתי

ברטה עם שיראל
ברטה אדלשטיין בבית הלפרין אשקלון
ברטה אדלשטיין עולה מארגנטינה

נולדתי בארגנטינה, להורי קראו שושקה ולהיד. שמות אחיי: קטה, שמואל ואזולפו. הייתה לי סבתא שקראו לה בלומה שפרושו: פרח ואני נקראת על שמה.

כשההורים היגרו מאירופה לארגנטינה החליפו את שמי לברטה (שם שהיה נהוג בארגנטינה). בביה"ס למדנו בשפה הספרדית ובאידיש.

כשהייתי בת 19 נשאתי לבעלי ויקטור שהיה בן 21. נולדו לי 4 ילדים ויש לי 14 נכדים ו-17 נינים.

עליתי לארץ בשנת 1964 למושב כוכב מיכאל, וכאן עסקנו אני ובעלי בחקלאות. העלייה לארץ הייתה מסוכנת מאוד מפני שהאנייה טבעה בים וניצלנו.

זיכרון בולט מהילדות: אמא שלי הייתה אמא טובה, ואני הייתי ילדה שובבה מאוד. אני זוכרת שבט"ו בשבט ישבנו מול השולחן ואכלנו פרות יבשים, ונהניתי מאוד מאווירת החג, ועד היום אני אוהבת את החג הזה.

תמונה 1
בפעילות ט"ו בשבט

הבנות, כל פעם קיבלו שמלה חדשה בחג, אמא שלי הייתה אופה לנו עוגיות, והיה לה חשוב שיהיה לי ולאחים שלי טוב הבנות הצליחו לעזור באפיית העוגיות, והבנים לא.

אמא שלי הייתה אלופה בהכנת תרופות סבתא. היו מחממים כוסות רוח. [וונטוסס]

אם אימי לא הייתה מכינה לי תחפושת היא לא הייתה קמה מהמיטה, כילדה חכיתי כל השנה בציפייה לחג. ובעבר היא התחפשתי לצוענייה (חיטנוס). אמא הכינה אוזני המן, ואני נהניתי לראות כיצד היא מכינה אותן.

תמונה 2
בפעילות עם על משתתפי הקשר הרב דורי

ההורים היו במצב כלכלי קשה ולא קיבלתי דמי פורים, ולא דרשתי מהם, כי הייתי מודעת לזה. אני אוהבת את חג פורים כי זה בשבילי שמחה וטוב על הלב. אהבתי כילדה לשחק ברעשן, וכשהיו לי ילדים תמיד חלקתי להם רעשנים. והכנתי לילדיי תחפושות זולות וקלות להכנה.

תמונה 3
תמונה של ברטה עם בני משפחתה.

הזוית האישית

ברטה: מילדיי יש לי 14 נכדים ו-17 נינים, וזה מקור גאוותי. כיום אני בבית האבות הלפרין, עזבתי את ביתי במושב כוכב, והגעתי לכאן, לא מזמן, מתוך בחירה.

מילון

כוסות רוח
כוסות רוח היא שיטת טיפול מסורתית שהייתה נפוצה באירופה ובחלקים נוספים בעולם. כוסות רוח עשויות לרוב מזכוכית. במהלך הטיפול יוצרים תת-לחץ בחלל הכוס באמצעות שימוש באש בכוסות מסורתיות. הכוס מונחת על גבי העור של המטופל ושואבת את העור והרקמות אשר מתחתיו אל תוך חלל הכוס. על פי שיטת הטיפול המסורתית, היניקה מסייעת לזרימת הדם ובכך מרפאה.

כוכב מיכאל
כּוֹכַב מִיכָאֵל הוא מושב חקלאי במישור החוף הדרומי, בין קריית גת ואשקלון, המשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1950 כמעברה על ידי עולים מעיראק, אך ננטש לאחר מספר שנים. באותה תקופה נקרא המקום "כוכב", על פי שמו של הכפר הערבי (הנטוש) הסמוך כאוכבה. ויקיפדיה

ציטוטים

”מארבעת ילדיי יש לי 14 נכדים ו- 17 נינים - והם מקור גאוותי. “

הקשר הרב דורי