מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רינה ברנס. לוב, עלייה, וישראל

שלו רינה וחן
רינה ויוסף בעלה ביום כלולתם
השוני בין צורת החיים של רינה בלוב לבין צורת חייה בארץ וכיצד זה השפיע עליה.
אני רינה ברנס, נולדתי בתאריך 1936 בלוב-טריפולי ועליתי ארצה   בשנת 1949.                                                     התחנכתי בבית הספר היהודי שבטריפולי, ולמדתי בשפה העברית והאיטלקית.
אהבתי לשחק עם חברי במשחקי קלפים כמו מלחמה, פוקר (בשכונה), גולות, חבל ביחד ולחוד, מחבואים, תופסת, 5 אבנים, שוטרים וגנבים, 21. הייתי בתנועת הנוער של טריפולי, יצאתי לטיולים בשבת-בבוקר, אכלנו חמין ואז יצאנו לטיול.
לאחר הקידוש ביום שישי נהגנו לספר סיפורים ולשיר שירים אחד עם השני, עד שהלכנו לישון.  אימי הייתה שרה לנו שירי ערש ומספרת לנו סיפורים כדי שנצליח להירדם.                                                                                              הורי הם: אבא צבי ואמא מיסה, אבי צבי עבד בתור דייג ומכר את סחורתו בשוק ומיסה הייתה אשת משפחה, שניהם נולדו והתחנכו בלוב.בשנת 1949 עליתי ארצה מטריפולי שבלוב בגיל 12 עם משפחתי. עלינו באונייה שנשאה בערך 6000 אנשים דרך הים התיכון ישירות לארץ ישראל. היינו  כשבוע באנייה ואכלנו ירקות ופירות, השארנו את כל רכושנו בטריפולי ולקחנו איתנו רק מעט בגדים.
כשהגענו ארצה חנינו בחיפה ושם "גרנו" תקופה קצרה, אח"כ העבירו אותנו לירושלים וגם שם היינו תקופה קצרה, ואז עברנו לבאר יעקב לכל החיים. כשהתיישבנו בבאר יעקב היינו גרים באוהל. בשנת 49 ירד שלג כבד בבאר יעקב ואז היינו ילדים קטנים אז שיחקנו בשלג ובנינו בובות וזרקנו אחד על השני. הממשלה דאגה לנו לכריות לשמיכות למיטות ובעצם כמעט להכל. כשתקופת  השלג נגמרה עברנו למעברה ושם התחלנו לנהל את החיים. כל שבוע קיבלנו תלושים שאיתם הלכנו למכולת ואיתם קיבלנו את מוצרי המזון שסיפקו לנו לפי מספר הנפשות במשפחתנו.למדתי במעברה שבבאר יעקב והמקצועות שלמדנו היו עברית ואיטלקית וקצת ערבית. החינוך בארץ לא היה מפותח כל כך, ולא כמו היום שלומדים 10 מקצועות כבר מגיל קטן, אחרי שחזרנו מבית ספר הגענו הביתה ואכלנו צהריים, עשינו שיעורים ואז יצאנו לשחק בחוץ עם כל החברים: מחבואים, חבל, קלפים ועוד, קצת כמו המשחקים בטריפולי.

בערב שישי עשינו קידוש ואכלנו חריימה, קוסקוס, מרק, מפרום, וירקות חמוצים.

כשהגעתי לגיל 20 או 19 הכרתי את יוסף בעלי והוא היה גר בבית גדול. היינו ביחד שנה או שנתיים ואז התחתנו כשהייתי בת 20, החתונה נערכה בביתו, משפחתי ומשפחתו באו גם כמה חברים והרב, עשינו קידוש הוא הניח על האצבע שלי את הטבעת ושבר את הכוס.
 ביום חתונתנו כאשר הייתי בת 2122 בתי הבכורה נולדה ושמה אורה אמא של חן, עברנו לגור בבית אחר ושם התחלתי להיות אשת משפחה.
לבעלי יוסף היה אופנוע כבד שאיתו הוא היה נוסע לעבודה וחוזר, פעם בשבוע הוא היה חוזר מוקדם ונוסע איתי לשוק, קנינו שם דגים, בשר, ירקות, ופירות, לכל השבוע ושמרנו אותם בתוך ארגז שהיה לנו. לפעמים גם אני נסעתי באופנוע ופעם אחת כשמיהרתי לרדת מהאופנוע הרגל שלי נתקעה במנוע ונכוותי.
בגיל 40 התחלתי לעבוד בתור מטפלת
בבית החדש נולדו כל ילדי וניצה ילדתי השנייה התחתנה לפני שנה בערך כאשר הייתי בת 39.

מילון

שורבה
פתיתים עם רסק עגבניות ופפריקה מתוקה, עם שום ושמן ומבשלים את זה, שורבה הוא מאכל לא סמיך.

חריימה
דגים שמן רסק עגבניות ופפריקה.

מפרום
בשר ממולא בתפוחי אדמה ומטגנים את זה משני הצדדים.

ציטוטים

”כשתקופת השלג נגמרה עברנו למעברה ושם התחלנו לנהל את החיים“

הקשר הרב דורי