מאגר סיפורי מורשת

מקדוניה

ד"ר רחל-שלי לוי-דרומר נולדה בשנת 1956 בסקופְּיֶה, בירת מקדוניה, עלתה לארץ עם סבה וסבתה בשנת 1963, כשהייתה בת 7, גרה בקריית אונו, משמשת בתפקיד המזכיר האקדמי של אוניברסיטת בר-אילן ופועלת לשיקום בית הקברות היהודי בביטולה ולהחייאת זכרה של הקהילה הנכחדת.

קהילת יהודי מקדוניה היא אחת העתיקות באירופה. בעיר בּיטוֹלָה חיו יהודים יותר מאלף שנה. הקהילה כללה כעשרת אלפים יהודים, כעשרים אחוז מתושבי העיר, והייתה דתית-אורתודוקסית, ספרדית ודוברת לדינו. מסוף המאה התשע-עשרה הפכה הקהילה ציונית יותר ויותר. בעיר נוסד בית הספר "אליאנס" לבנים ולבנות, מורה לעברית הגיעה מישראל ללמד את הצעירים עברית, קמו תנועות נוער ציוניות, כמו: "השומר הצעיר", "תכלת לבן", "התחייה" ועוד, ולצד זאת התקיימו חיי תרבות וספורט.

את השואה שרדו רק כמאה וחמישים יהודים ממקדוניה, מהם חמישים מביטולה. סבה של רחל, ד"ר חיים אברבנאל, היה אחד השורדים. הוא מונה למנהל בית החולים בעיר ביטולה אחרי המלחמה, ולמעשה משפחתו הייתה המשפחה היהודית היחידה בעיר.

רחל גרה עם הוריה בסקופיה. ב-26 ביולי 1963 בשעה 05:17 התחוללה שם רעידת אדמה, והוריה של רחל, ד"ר סלבטור וד"ר רני לוי, וכן הדוד נספו. רחל ניצלה, מכיוון שהייתה בחופשה אצל סבה וסבתה בביטולה. סבתה החליטה מייד לעלות לארץ ולטמון את גופות ההורים והדוד בקיבוץ שער העמקים, שבו הייתה להם משפחה. ואכן, כחודש אחרי רעידת האדמה, באוגוסט 1963, הם עלו לישראל וגרו בבת-ים.

מאז עלייתם לישראל אין בביטולה אף לא משפחה יהודית אחת. כל בתי הכנסת הרוסים, והשריד היחיד הוא בית הקברות היהודי העתיק בן החמש מאות, שנקברו בו יהודים מאז גירוש ספרד ועד השמדת הקהילה בשואה. עד לפני שלוש שנים היה מצבו של בית הקברות קשה. בשלוש השנים האחרונות רחל פועלת לצד שגריר ישראל במקדוניה ומסייעת בקידום השיקום של בית הקברות ובהנצחת זיכרון הקהילה.

ביתה של רחל הוא מיני-מוזיאון לבית סבא וסבתא בביטולה, הָחל בפסנתר שעליו ניגנו סבתה, אמה ודודה והיום מנגנים עליו ילדיה, הַמשך בריהוט העתיק ממקדוניה וכַלה בתמונות ובפריטים רבים נוספים.

בבית שומרים על מנהגים, מכינים מאכלים מסורתיים ומשתמשים הרבה בביטויים בלדינו, בסרבית ובמקדונית.

הזוית האישית

סיפורה של רחל-שלי לוי-דרומר תועד בעבודת חקר במסגרת מיזם "הגדת העליות" בהנחייתה של רונית רביב ומתנדבי תנועת של"מ. "הגדה" זו משקפת את פסיפס הזהויות בחברה הישראלית, ההגדה הופקה ע"י החברה למתנ"סים והמשרד לשיויון חברתי בשיתוף תנועת של"מ ותכנית הקשר הרב דורי.