מאגר סיפורי מורשת

רונן נולד ב-24.5.75, הבן השני במשפחתנו, בן לרבקה ואהרון, אח לאורלי. רונן היה ילד רגיש, מאוד ביישן, חייכן ומצחיק. איש קשר ועוזר לזולת ומאוד מקובל בחברה, הוא אהב את הבריות. הוא היה בעל לב זהב וחיוך רחב, אוהב לעזור לכולם, בעל יכולת ועודף נתינה. כמו שכתוב על המצבה שלו : "כי במותך האכזרי, ציוות לנו את החיים. אוהבים ומתגעגעים ומקווים שתצחיק מלאכים".

 

עד לפני הפיגוע החיים שלנו היו מאושרים ושמחים. הייתה הרבה שמחת חיים בבית. רונן היה הרוח החיה בבית. היה לו לב רחב וחיוך רחב. אנחנו בני המשפחה ממשיכים את דרכו כמו שאהב למרות הכאב והחסר.

הנכדים כואבים כאב גדול על מותו. אורלי בתי הייתה גרושה והם היו קשורים אליו מאוד. היום אנחנו מנסים להעביר את הימים, השבתות והחגים ביחד, שיהיה לנו רק טוב. אני מקווה שיהיו עוד הרבה ימים טובים ומאושרים. למרות שעברו 8 שנים משנת 2005, שנת הפיגוע, אנחנו המשפחות בקשר הדוק עם החברים מהצבא, מהקיבוץ ומהעיר ומאוד נעים וחשוב לנו שהם באים ומחזקים אותנו עד היום. אנו מעריכים את זה מאוד.     

 

לחצו כאן  לדף הזיכרון של רונן