מאגר סיפורי מורשת

שמי דויד פרניקוף. שם אבי אהרון ושם אמי פרידה לבית שכטר. נולדתי בעיר מונטריאול אשר בקנדה בתאריך 26.08.1949. בדרך כלל לא נהגו אצלנו לחגוג יום הולדת. שם החיבה שלי הוא "יוגי", פירוש השם הוא "באהבה" באנגלית, כי הוריי אהבו את השם הזה.

אני הראשון מבין שני אחים, דברה היא אחותי. אחותי דברה, שגרה בארה"ב, נהרגה מפגיעה ממכונית כאשר יצאה מבית הכנסת ביום הכיפורים תשע"ט. לצערי, לא הצלחתי להגיע להלוויה שלה כי לא מצאתי מטוס בזמן. אני בן מאומץ למשפחת פרניקוף, אומצתי כשהייתי תינוק וגיליתי על האימוץ בגיל מבוגר. לצערי, אין לי פרטים לספר. במשפחתי הרגשתי טוב, אני בקשר טוב עם אחייני ומשפחתו, אשר גרים בארה"ב. בילדותי גרתי במונטריאול, אינני זוכר את שם השכונה. אני זוכר שהרביתי לשחק "הוקי קרח". גרתי בבית גדול בעל שתי קומות ומרתף, בבית זה גרנו ארבעה אנשים. בילדותי הלכתי למשחקי "הוקי קרח", משחק זה היה מיוחד מפני שהיה קשה להשיג כרטיסים למשחקים של הוקי. שיר שאני זוכר מילדותי: "Is a hard day night’’

למדתי בבית הספר היסודי הנקרא: "T.A. BALTIMORE" אני זוכר את המורה, הרב Krafner. המקצוע האהוב עלי היה היסטוריה. מקרה מיוחד שאני זוכר מהתקופה הוא ששיחקתי בנבחרת הכדורסל של בית הספר וניצחנו באליפות של כל המחוז. חברי היו נחמדים ואהבתי לשחק משחקי ספורט.

נעורי בתיכון

בתיכון למדתי באותו בית ספר  "T.A BALTIMORE". חברי הטובים היו סידני שורמן, מוטי רייזן ואילי שמלן. יש לי קשר אתם עד היום. בחופשים נהגתי לשחק משחקי ספורט. בביתנו נהגנו מנהגים ייחודים: לנסוע בחג ולבקר את כל המשפחה. החג האהוב עלי היה חנוכה. לאחר התיכון הלכתי לשנה אחת לישיבה. ושנה אחת ללמוד חשמל.

מלחמת יום כיפור

המלחמה שאני זוכר במיוחד היא מלחמת יום הכיפורים. מלחמה זו התחילה כשהייתי בן 24. במלחמה זו הייתי חבלן. אחרי המלחמה היו צריכים חובשים ושלחו אותי לקורס חובשים.

נישואים

הכרתי את אשתי רבקה בשנת 1975, כששיחקנו ברידג' ביחד. התחתנו כשהייתי בן 26 ברמת גן. נולדו לנו שני ילדים: נתנאל וליאת, אתה הבן של נתנאל. יש לנו גם שמונה נכדים, כן ירבו ,שגרים בעפרה ובית שמש. גרנו בתחילה בירושלים עד שנת 198. כיום אנחנו גרים במעלה אדומים. את הילדים והנכדים אנחנו פוגשים אצלנו כל חודש, או לחלופין  נוסעים אליהם. במפגשים אלה אנחנו אוהבים לבנות ב"לגו". אני רוצה עוד להוסיף שאני נהנה מהחיים ורוצה שהמשפחה תיפגש יותר, לא רק באירועים מיוחדים.

חפץ מיוחד הקרוב לליבי הוא מגילת אסתר שקיבלתי מאבי. היא נמצאת אצלי עד היום. אני משתמש בה כל שנה , בחג הפורים.

הזוית האישית

סבא: נהניתי לשתף את אליה נכדי היקר, במידע מהעבר שלי משנות ילדותי. השיתוף נתן לי תחושה טובה, כשאני יודע שדברים הקשורים אלי יהיו מתועדים לעוד שנים ארוכות.

אליה הנכד: היה לי חשוב לשמוע את הסיפורים של סבא שלי על העבר שלו. היה לי טוב שהוא שיתף אותי, הרגשתי יותר קרוב אל סבא. תכנית הקשר הרב דורי חשובה בעיני, כי כל אחד משתף את האחרים בסיפור שלו ונחמד לשמוע את הסיפורים של האחרים.