מאגר סיפורי מורשת

"כפר עציון נפל בד' באייר תש"ח, הייתי בן שנתיים כשאבא יהושע לוינוביץ נפל בקרב האחרון בכפר עציון. עם היוודע הבשורה על נפילת גוש עציון הייתי ביחד עם אחי התאום ואימי ושאר נשות וילדי הגוש במנזר רטיסבון בירושלים. לאחר כשנה עברנו כל היתומים והאלמנות לגור בג'בליה (גבעת עליה) בגבול יפו בת ים.

מאז היותי בן 6 (בערך) היינו עולים להר הרצל בירושלים לפקוד את קבר ההורים כל אחד את שלו המדובר בכ-50 ילדים וכ-30 אלמנות. הקשר לגוש עציון הנו קשר בל ינותק. אמנם אנכי במערב, אך לבי תמיד במזרח. להמחשת הקשר לכפר עציון מקום הולדתי, במשך ל"ה שנים היינו יצחק אחי תאומי, אנכי וכל בני ביתי מתארחים בכפר עציון ומנהלים את תפילות הימים הנוראים".

איך נראו החיים בג'בליה (גבעת עליה) לאחר הפינוי מגוש עציון?

לאחר שפונינו עם האימהות מגוש עציון, גרנו בין שתיים לשלוש משפחות בדירה. למדנו בביה"ס תחכמוני בבת-ים, היינו אמנם יתומים (רובנו) אך מאוד מגובשים ומלוכדים. הגורל המשותף יצר אחדות ורעות. לא היינו ילדים עצובים, שיחקנו וצחקנו ככל הילדים האחרים".

ספר לי על עיסוקיך בשנים האחרונות.

"בתחילת דרכי הייתי מורה בבי"ס תיכון מקיף דתי שפיר, מהר מאוד נקראתי להנהלת ביה"ס וכיהנתי כסגן המנהל. אח"כ יצאתי יחד עם בני משפחתי לשליחות בנ"ע בעיר מנצ'סטר-אנגליה. בשובי, במשך כ-20 שנה הנחלתי את מורשת השואה, ניהלתי את עמותת "אות ועד" ואת "בית העדות" בניר גלים, נסעתי פעמים רבות לפולין במסגרת מסעות בני הנוער כראש משלחת מטעם משרד החינוך והתרבות. בעשר השנים האחרונות הייתי ממונה מטעם הסוכנות היהודית וממשלת ישראל על גיור חיילים.

סיפור גוש – עציון השפיע עליך ועל משפחתך במהלך חייך?

"סיפור גוש עציון זורם בדמי יום יום שעה שעה. מאז נולדו ילדיי ובעקבותיהם נכדיי ונינתי הם שומעים את סיפורי האישי, כותבים עבודות אודות הגוש, סבא יהושע ונפילת כפר עציון. כאמור כולם הצטרפו אלינו בימים הנוראים וכל מי שפנוי ויכול מצטרף לטקס האזכרה בד' באייר.

אמי מרים, מנוחתה עדן, נפטרה בגיל צעיר אך יחד עם אבא יהושע היו ממייסדי כפר עציון הראשון, הולידו תאומים ולהם 8 נכדים, 24 נינים וחימש. גדלתי על התפילה של אבא והחברים האחרים שמסרו נפשם על קדושת השם העם והארץ ושבלעדיהם שמא לא הייתה לנו ירושלים. בבניין ירושלים ננוחם ומתוך הזכירה שאנו זוכרים בוודאי תבוא הגאולה כמאמר הבעש"ט: "בזכירה-סוד הגאולה".

"כפר עציון הוא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 באתר בו נעשו ניסיונות התיישבות החל ב-1926. היישוב הוחרב במלחמת השחרור ונבנה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, כהתנחלות בגוש עציון. הכפר נקרא על שם שמואל צבי הולצמן ('הולץ' הוא עץ בגרמנית), ראש חברת "אל ההר", שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור". ויקיפדיה

תשע"ו