מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי טלי רשתי

ביתי ואני נמצאות בתוכנית הקשר הרב דורי ואני אספר לה על סיפור אהבה שלי.

סיפור חייה ומשפחתה של טלי (אביטל – אמא שלי)

אני בתם של שייקה ופאולינה ברמכר ילידי ברית המועצות, פאולינה ילידת 1951 ושייקה יליד 1947, ממולדבה ברוסיה, התחתנו ב- 1970 ועלו לארץ בשנת 1977. יש לי אח גדול שמו יעקב ברמכר שנולד כשנה לאחר נישואי הוריי ואני נולדתי בארץ בשנת 1980, כשהוריי היו עולים חדשים כ- 3 שנים בארץ. אחי יעקב גדול ממני ב- 9 שנים הוא בן 47 נשוי ואב לשלושה בנים  ואני בת 38.

נולדתי בבית חולים קפלן שברחובות, גדלתי והתחנכתי ברחובות, סיימתי תיכון ויצ"ו רחובות ב- 1995 ובמקביל סיימתי קונסרבטוריון ברחובות למוסיקה 13 שנים על נגינה בפסנתר. ב- 1999 התגייסתי לצבא, עשיתי טירונות במחנה 80 מיד לאחר הטירונות עברתי לבסיס חיל האויר "הטכני" שבחיפה ולאחר חצי שנה של קורס לוגיסטיקה עברתי לבסיס חיל האוויר בס"א 18 בצריפין שם שירתתי את שירותי הצבאי שנה ותשעה חודשים.

בשנת 2001 השתחררתי מהצבא ומיד נרשמתי ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומשאבי אנוש במקביל התחלתי לעבוד בתור סטודנטית בבית קפה כמלצרית  "סטוק קפה" בבילו ששם בעצם מתחיל סיפור האהבה שלי ושל רועי (אבא של נויה ).

סיפור חייו ומשפחתו של אבא (רועי – אבא שלי)

רועי רשתי יליד 1979 נולד גם הוא בבית חולים קפלן – (במקריות לרועי ולי הייתה אותה מיילדת ואותה מיילדת הייתה לבן שלי איתמר בן ה- 9 ) רועי בן למאיר ואתי רשתי ויש לו עוד שני אחים. רועי גדל בגדרה ובגיל 15 עבר ליישובי גדרות וסיים תיכון אורט ברחובות כהנדסאי אדריכלות. רועי סיים  הנדסה אזרחית / בניין באוניברסיטת אריאל .כשאני הגעתי לעבוד בסטוק קפה רועי עבד שם כברמן / מנהל משמרת ואני כמלצרית ושם הכרנו לראשונה.

סיפור האהבה של הוריי עפ"י טלי (אביטל- אמא שלי)

בהתחלה עבדנו במשמרות נפרדות ולאחר כחודש שובצתי לראשונה במשמרת יחד איתו ומיד היה ניצוץ בין שנינו.פרט חשוב שעלי להזכיר הגעתי לעבוד בסטוק קפה לתקופה של 3 חודשים בגלל שתכננתי לטוס לטיול אחרי צבא בארה"ב  חברות שלי נסעו וחיכו לי שם עד שאסיים מבחני סימסטר. לאחר שהכרתי את רועי בסטוק קפה ואת טוב הלב שלו ולאחר שהתקרבנו לא רציתי לטוס, האהבה גברה וביטלתי את הכרטיס ולא נסעתי לטיול אחרי צבא והודעתי לו על כך ומאד שימחתי אותו, כי זה היה המכשול הגדול שהאם להיות יחד או להיפרד ולטוס. אמא שלי אמרה לי אל תטוסי זה יהיה בעלך!! לעתיד רועי ואני יצאנו כשנתיים ושמונה חודשים ואז רועי הציע לי נישואים והתחתנו ב- 14/5/2007.

הצעת הנישואים

הצעת הנישואים של רועי הייתה מרגשת!

בזמנו היינו נפגשים בחורשה יפה עם נחל ליד תל נוף, זה היה מקום רומנטי עם הרבה זיכרונות יפים, ומרגשים. שם היינו מבלים שעות על גבי שעות יחד ושם רועי כרע ברך והציע לי להתחתן איתו. הכין לי ארוחת ערב עם נירות ויין ומכתב מרגש שבו הוא כתב לי את שעל ליבו ובסוף המכתב היה כתוב "טל האם תינשאי לי??" וכמובן שהסכמתי.

עברנו לגור ביחידת דיור בישובי גדרות במושב "משגב דב" שבה גרנו כשנה וחצי לפני הנישואים.

במקביל עזבתי את סטוק קפה בשנת 2005 והתחלתי לעבוד בתעשייה אווירית כסטודנטית ורועי גם כן עזב את סטוק קפה והתחיל לעבוד בשנת 2006 כסטודנט להנדסה אזרחית. אני סיימתי את לימודי האקדמאיים וקיבלתי תקן בתעשייה אווירית ונכנסתי להריון ראשון.

בשנת 2008 ילדתי את נויה ילדתי הבכורה נויה היא הנכדה הבת הראשונה של הורי לאחר שלושה נכדים בנים של אחי יעקב. ונכדה ראשונה ובכורה מתוך 11 נכדים  של מאיר ואתי הוריו של רועי. לנויה יש עוד 3 אחים , איתמר נולד בשנת 2010 בן 9 קטן מנויה בשנה וחצי לומד בכיתה ג' 2 בבית הספר הבילויים , רוני נולדה בשנת 2013  בת חמש וחצי בגן חובה, גן פרג ועולה לכיתה א' גם כן בבית הבילויים ואיתן בשנת 2016  בן 2 בגן פרטי, בגן השקוף. כשנויה נולדה עדיין גרנו ביישובי גדרות בדירה קטנה של 60 מטר וכשאיתמר נולד עברנו לגור בגדרה.

אנחנו גרים בגדרה 9 שנים. אני מנהלת משאבי אנוש בתעשייה אווירית ומאד נהנית מהעבודה שלי עבודה עם המשאב האנושי, עבודה מאתגרת וממלאה רועי מהנדס אזרחי/ בניין גם הוא עובד תעשייה אווירית, תעשייה אווירית היא כמו בית שני בשבילנו.

תובנה חשובה: מזל שלא טסתי עם החברות לטיול אחרי צבא לארה"ב אחרת הייתי מפסידה את כל סיפור האהבה המרגש הזה!

סיפור האהבה של הוריי עפ"י רועי (אבא של נויה)

עבדתי במסעדה המוזכרת בסיפור, טלי (אמא) הגיעה כעובדת חדשה במסעדה ומיד ברגע הגעתה החל הניצוץ, הקפדנו לעבוד משמרות יחדיו וכך החל הקשר לרקום עור וגידים, יצאנו לבלות בערבים יחדיו ולהתגורר יחדיו, הקשר שהיתפתח  השפיע אל החלטתה לקיים את הטיול לאחר הצבא, כאשר היינו במסגרות עבודה חדשות (תע"א) ובתום לימודי האקדמייה ולאחר כ- 3 שנים של זוגיות הבנתי והחלטתי למסד את הקשר עם טלי ולהציע לה נישואים, אופן ההצעה מוזכר בסיפור של אמא והיה מרגש עד מאוד, התמונות ומכתב הנלווה להצעה נשמר עד היום.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.